Our loves?

פרק 34-my love:הביתה

נתנאל:
התעוררתי בשעה 17:00 ,
דפדפתי בטלפון וראיתי מה פספסתי כל הזמן הזה,
ראיתי שיחה שלא נענתה מנועם,מיד התקשרתי אליה
״הלו״ קול של גבר ענה והייתי מבולבל
״מי זה?!״ שאלתי מתחיל להתעצבן
״דוד,איפה היית היא חיפשה אותך״ הוא ענה
״ישנתי..איפה היא?הגעתם כבר לאוהלים וזה?״ שאלתי
״כע אבל מסכנה היה לה בחילות כל הטיול ועכשיו היא ישר נרדמה,חבל היא דווקא באה בהתחלה עם מצב רוח״ הוא אמר ונאנחתי בעצבים
״אתה דואג לה נכון?״ שאלתי
״ברור היא בת דודה שלי״ הוא ענה
״תשמור עליה אחי,ותגיד לה שתתקשר אליי שהיא מתעוררת״ אמרתי
״טוב אחי,ביי״ הוא אמר
״ביי״ אמרתי וניתקתי

קמתי וירדתי למטה,סעמק גם אני לא מרגיש טוב כואב לי הראש..
״שיראל״ צעקתי
״שיראל!״ חזרתי שוב,והיא ירדה למטה
״מה אתה רוצה?ולמה לעזאזל ישנת כל היום?!?!״ היא שאלה
״איפה יש כדור?כואב לי הראש״ אמרתי והיא רצה לחדר שלה וחזרה עם כדורים,
״לכי תביאי לי כוס מים״ אמרתי והיא קמה
״עצלן״ היא גלגלה עיניים והביאה לי מים
שתיתי את הכדור והדלקתי טלוויזיה

״נו אז מה את מספרת?משהו חדש?״ שאלתי והיא הנידה בראשה בהיסוס והרמתי גבה,היא מסתירה משהו
״בטוח?״ שאלתי והיא הנהנה
והתעסקה בכפות ידייה
״נו אני לא מפגר..את משקרת לי..קרה משהו,מה קרה?״ שאלתי
והיא לא ענתה
״נו כבר כוסעמעמעמעמק נו מה את מפחדת לספר לי?!״ התחלתי להתעצבן
״וואי שתוק כבר יא עצבן רק התעוררת כבר מלחיץ״ היא אמרה ונאנחתי ושמתי גולסטאר בטלוויזיה

הטלפון צלצל וקפצתי,זאת הייתה נועם..
״הלו״ עניתי נלהב
״נתייי״ היא אמרה מאושרת אך באותו זמן נשמעה מותשת
״חיים שלי מה יש לך?״ שאלתי
״אני לא מרגישה טוב,וכל הכיתה שלי הלכו לפעילות ולא מסכימים לי להשתתף,אמרו לי לנוח באוהל״ היא אמרה מבואסת
״אל תתבאסי נשמה שלי,יהיה בסדר אני מבטיח לך״ אמרתי
״אני מתגעגעת..״ היא כמעט ולחשה
בקול רועד
״את בוכה?״ שאלתי ושיראל סובבה את מבטה אליי בדאגה
״לא״ היא שיקרה
״למה את משקרת?״ שאלתי
״אני לא משקרת נתי,אני לא בוכה״ היא אמרה בקול רועד ושוב,הסגירה את עצמה
״טוב יפה שלי,ואיפה דוד או אבישג?״ שאלתי
״בפעילות״ היא ענתה ולא יכולתי לשמוע אותה בוכה
״תנגבי את הדמעות,זה רק טיול..ומחר את סוף סוף חוזרת אליי!״ אמרתי
״בסדר״ היא אמרה בקול קצת יותר יציב
״זהו מאמי,מה יש לך ממתי את כל כך חלשה,אסור לך לבכות!״ אמרתי
״וואי אתה קרציה אני לא בוכה בכלל!אני שונאת שאתה חושב שאתה יודע הכל!״ היא אמרה וניתקה,

נאנחתי והתקשרתי 5 פעמים והיא לא ענתה זרקתי את הטלפון על הספה עצבני
״תירגע,מחר אתה תיראה אותה״ שיראל אמרה
״את אל דברי איתי בכלל עד שאת לא מספרת לי מה את מסתירה יאללה כוסעמעמעמק כולם מתנהגים אליי איך שבאלהם!״ אמרתי עצבני והיא גלגלה עיניים ועלתה לחדר

יום אחרי-

נועם:
היינו כבר כמעט ליד הבית,האמת שממש התגעגעתי
ההסעה חנתה ליד בית הספר וכולנו ירדנו,האמת שהנסיעה הייתה ממש משעממת,אבישג ודוד כל הדרך התנשקו ואני דיברתי בטלפון עם שיראל,היא סיפרה לי על החבר שלה והוא נשמע ממש חמוד!
דוד הוציא את המזוודות של שלושתנו
״איפה נתנאל?״ דוד שאל
״הוא לא יכול לקחת אותי״ שיקרתי,לא היה לי כוח אליו עכשיו
״טוב אז תיסעי איתנו אבא שלי בא לקחת אותי ואת שוג״ הוא אמר והנהנתי,התגעגעתי קצת לדוד אביאל

הוא הגיע,דוד ישב מקדימה,ואני ושוג מאחורה
הגענו לביתי,ובעצם גם לבית של שוג כי היא גרה מולי..
חיבקתי את דוד ודוד אביאל
והיא ודוד התנשקו והם נסעו
״שוגי אולי תבואי אליי?״ שאלתי
״טוב״ היא ענתה בחיוך ונכנסנו הביתה
״נועם!״ אריאל צרחה ורצה אליי,ואז גם איתן ועומרי חיבקו אותי
״איפה אמא ואבא?״ שאלתי
״ישנים״ איתן ענה
״מה קורה שוג?״ עומרי שאל ושוג חייכה
״בסדר״ היא ענתה
״דיברת עם נתנאל?הוא חיפש אותך״ איתן אמר
״בסדר״ עניתי
״מה קרה רבתם?״ עומרי שאל

״לא מה הקשר?!אין לי כוח עכשיו לדבר פשוט״ אמרתי ולקחתי את שוג למעלה,נשכבנו במיטה שלי ונאנחתי
״נתי מעצבן אותי״ אמרתי
״מה זה עדיין בגלל אתמול?״ היא שאלה
״כן!מה נראלו אני חולה מתה והוא עסוק בלהוכיח לי שבכיתי!״ אמרתי
״מאמי את במחזור״ היא קבעה
״מה הקשר?!אני לא מתעצבנת סתם!הוא יצא ממש מגעיל״ אמרתי
״יפה שלי הוא דאג לך הוא רצה שלא תבכי..תנסי רגע להניח את העצבים בצד!את רוצה להיפרד ממנו?!״ היא שאלה ושתקתי