פרק 44-my love:שירה

1.4K 144 7
                                    

נתנאל:
התעוררתי על המיטה של נועם והיא לידי,אני עד עכשיו מופתע שעומרי ואיתן הסכימו לזה..

השעה הייתה 16:00...הרגשתי נורא,הייתה לי בחילה,הלכתי לשירותים,הקאתי את החיים שלי וחזרתי,
החזקתי את ראשי בכאב,כואב לי הראש ויש לי בחילות,זה לא טוב אני על הפנים..

״מאמי הכל בסדר?״ נועם ליטפה את גבי ונשכבתי במיטה
״כואב לי הראש והקאתי עכשיו״ מלמלתי
״אוי..תישאר פה חיים שלי הכל בסדר״ היא אמרה לי ונתנה לי נשיקה בלחי וחייכתי בקטנה
״עוד אחת״ דרשתי והיא נתנה לי,משתלם להיות חולה

״את יכולה להכין לי אוכל?״ שאלתי והיא הנהנה
והתיישבה עליי
״מה אתה רוצה לאכול?״ היא שאלה
״אממ שניצל ופתיתים״ עניתי כמו ילד קטן
והיא הנהנה ושוב נישקה אותי
וירדה למטה,התעסקתי בטלפון והיא חזרה,כפרה עליה מביאה לי אוכל עד המיטה

״היה לי כיף איתך אתמול״ אמרתי ונתתי לה נשיקה תוך כדי שאני אוכל
״אכלת?״ שאלתי
״עוד מעט״ היא ענתה
״לא עכשיו״ קבעתי והיא גלגלה עיניים
״אבל אני לא רעבה״ היא אמרה
וניסיתי לדחוף לה פתיתים לפה
״לך ממני אתה חולה״ היא אמרה
״לא נורא אם תהיי גם חולה אני לא יעזוב אותך לחצי שנייה״ אמרתי והיא חייכה
״אני כבר לא יכולה איתך!אני מאוהבת!״ היא אמרה
״אם יום אחד ניפרד..אני לא יוכל לחיות..אני לא מדמיינת חיים בלעדיך״ היא הוסיפה ולבי פעם בחוזקה
״את תהיי האמא של הבן שלי,שאני ילך איתו לסמי עופר כל ימי שבת ונלבש ירוק..והאמא של הנסיכה הקטנה שלי שאני כל יום יאסוף אותה מהחוג בלט וישמור עליה מבנים שהיא תגדל..אני בחיים לא יתן לך ללכת״ אמרתי והיא חיבקה אותי שדמעות זולגות לאט לאט מעיניה

עומרי:
התעוררתי במיטה שלי,שלידי הילדה שהלכתי איתה לנשף,קוראים לה שירה..אני לא זוכר אם הזדיינו או לא..
אבל היא נראת זונה אחושרמוטה
ניערתי אותה בהתחלה בעדינות והיא לא התעוררה
״שירה״ אמרתי והיא התעוררה

ומיד אחרי זה התקשרו אליה והיא ענתה
״הלו״
״אני לא יודעת״
״לך תיזדיין״
״אמא שלך זונה עוד פעם אחת אתה קורא לי זונה אני מזיינת אותך מכות אל תתחיל איתי״
״ביי״

היא דיברה עם מישהו
״למה את מקללת ככה?״ שאלתי
והיא בהתה בנקודה על המיטה ודמעות זלגו מעיניה והייתי מופתע,לא ידעתי מה לעשות
״את בסדר?״ שאלתי
״לא כוסראבק שונאת את החיים האלה שונאת״ היא אמרה
״מה יש לך לשנוא..את חיה ת׳חיים שלך מצוין אני רואה״ אמרתי
״אה גם אתה חושב שאני זונה?״ היא שאלה בגיכוח
״את לא?״ שאלתי והיא הרימה את מבטה
״עזוב״ היא אמרה וניגנה את הדמעות ובאה לקום אך החזקתי את ידה
״את לא?״ חזרתי על שאלתי
״לא״ היא ענתה
״אז למה את מתלבשת ככה,ומסתובבת עם הרבה בנים?ובחוץ עד מאוחר ומקללת ככה??לא נמאס לך מהשמועות עלייך?״ שאלתי
״נמאס אבל בנות תמיד שנאו אותי,וככה אני אוהבת להתלבש וההורים שלי לא מגבילים אותי בזמן לחזור הביתה,ואח שלי מנסה לדאוג לי אבל הוא בכלל בצבא אז הוא לא יכול לדאוג לי משם וזהו..אני בתולה ואני בחיים לא יעשה את זה לפני החתונה ואני מכבדת את עצמי ומי שחושב שאני זוהה שילך לזיין את אמא שלו״ היא אמרה ושוב בכתה
״עם מי דיברת?״ שאלתי
״עם איזה ילד שמציק לי,הוא קרא לי עכשיו זונה ויצאתי עליו״ היא אמרה
״שם?״ שאלתי
״רון מהשכבה שלנו״ היא ענתה
והנהנתי,בהיתי בשפתיה ופשוט נישקתי אותה,התנתקנו והיא הייתה מבולבלת

״אם אתה רוצה אותי ללילה אז תשכח מזה,אם כמה שאני נראת,אני לא כזאת״ היא אמרה וחייכתי
״אני אוהב אותך״ אמרתי והיא חייכה קצת ונישקה אותי בחזרה
״עוד היום נטפל בילד הזה״ הבטחתי וחיבקתי אותה

פעם ראשונה שאני מתאהב..

Our loves?Where stories live. Discover now