פרק 21-one love:תשכח ממני

2.4K 177 20
                                    

נטע:
אני ולינוי קמנו והתארגנו לבית ספר
"עומריקו אתה מוכן ?" שאלתי ודפקתי על דלתו ולא הייתה תשובה,

"עומררר?" שאלתי שוב והוא לא ענה,לבסוף פתחתי את הדלת ומה ראיתי?!
אותו.
נוחר במיטה...

"נו עומר קוםםם" אמרתי והעפתי עליו כרית והוא נבהל וקם
"נו סעמק למה?" הוא שאל בעצבים
"כי יש בצפר ואתה צריך לקחת אותי ואת לינוי גם" אמרתי והוא נאנח וקם מהמיטה וצחצח שיניים

"יש לך 10 דקות להיות מוכן לא רוצה לאחר" אמרתי והוא גלגל עיניים ואז בחן את גופי
"מזה הבגדים האלה?תחליפי את המכנס" הוא אמר,לבשתי חולצה שחורה וקיפלתי אותה ושורט לבן

"לא רוצה זה יפה" אמרתי
"סבבה בואי נראה מה אלמוג חושב על זה שבנים יסתכלו עלייך ככה בבית ספר" הוא אמר בהתגרות
"שונאת אותך!" אמרתי בעצבים והוא שם חולצה
"אוהב אותך אחות" הוא אמר ויצאתי מהחדר שלו...

הורדתי את הקיפול בחולצה ושמתי במקום השורט טייץ של אדידס
וירדתי למטה
אני לינוי ועומר אכלנו והטלפון שלי רטט,הוא היה ליד עומר
"מי זה?" שאלתי
"אלמוג" הוא ענה בחיוך וחטפתי לו את הטלפון ועניתי
"הלו" הוא אמר
"אלמוגייייייייי" אמרתי בהתלהבות והוא צחק
"מה יש לך ממתי יש לך אנרגיה על הבוקר ?" הוא שאל
"אני מתגעגעת אליך מוגי.." אמרתי
"גם אני נשמה שלי,אני מת לחזור" הוא אמר
"עומר שומר עלייך?" הוא שאל
"כע.." מלמלתי
"יופי..ומה עם לינוי?" הוא שאל בדאגה..אוי זה כזה חמוד הוא דואג לההה!שיפסיקו לריב!
"קח תדבר איתה" אמרתי
והעברתי לה את הטלפון

לינוי:
"הלו" עניתי
"לינוי..מה איתך?" אלמוג שאל,כל כך התגעגעתי לקול שלו
"אני בסדר..אתה בסדר שם??" שאלתי דואגת
"אני בסדר..למה חא באת עם נטע ועומר לבקר אותי?" הוא שאל
"נו אלמוג אל תכעס עליי,אני לא ידעתי שהם הלכו והייתי אצל.." הוא קטע אותי
"אצל החבר הזה שלך?!" הוא שאל בזלזול ונאנחתי בייאוש
"כן אלמוג..אני אוהבת אותו,ואתה גם אל שלי אני מתה עליך ולא רוצה שנריב..אבל אני לא הולכת להיפרד ממנו אז תפסיק להתנהג אליי מגעיל!" אמרתי
"בסדר סליחה" הוא אמר לאחר כמה שניות
"טוב קח נטע רוצה אותך" אמרתי
"רגע לינוי.." הוא אמר לפני שהעברתי לנטע את הטלפון
"אני מתגעגע אליך יפה שלי" הוא אמר ולבי התחמם
"גם אני.." אמרתי ונתתי לנטע את הטלפון

נטע:
"הלו" אמרתי שוב
"הא אני חייב לסיים חיים שלי" הוא אמר
"טוב ביי מאמי" אמרתי והוא ניתק

"יאללה זזנו?" שאלתי ועומר ולינוי קמו
ויצאנו
"ביי קטנה" עומר אמר ונתן לי נשיקה בראש
"ביי לינוי" הוא מלמל...כן הוא עדיין כועס עליה,
היא נאנחה והלכה מהר בלי שהספקתי לעצור אותה
"נו למה זה היה עומר אתה לא יכול להגיד ביי כמו שצריך ?!" שאלתי בעצבים
"נו מה את רוצה נטע היא מעצבנת אותי כל דבר שאני לא רוצה היא עושה" הוא אמר
"מזה כל דבר שאתה לא רוצה?!דיי כבר זה החיים שלה!" אמרתי בעצבים והוא גלגל עיניים
"מה אכפת לי אני אח שלה" הוא אמר
"מה הקשר מפגר!" הרמתי את קולי
"טוב יאללה נטע אל תגידי לי איך להתנהג עם אחותי" הוא אמר בערסיות והייתי מופתעת,ממתי עומר מדבר אליי ככה?!
"סבבה תזכור ת׳מילים שלך ותשכח ממני" אמרתי והלכתי גם אני לכיתה

אחרי בצפר-
אני ולינוי לא הלכנו לעומר כי לא באלנו לחזור איתו,הוא התקשר אליי פעמיים וללינוי פעמיים ולא ענינו,הגענו הביתה ואכלנו,שמענו את הדלת נפתחת והבנו שזה עומר
"נו יסתומות שעה אני מתקשר אליכן!דאגתי שקרה לכם משהו" הוא אמר
"אל תקרא לי סתומה!" לינוי אמרה והוא זרק את התיק בעצבים
"יאללה כוסעמק" הוא מלמל בעצבים ועלה לחדר..נאנחתי וסיימנו לאכול

:~~~~~~~~~~~~~
תקשיבו אני ממש מצטערת שלא העלתי 50 שנה...היה לי המון עומס בלימודים...יש פה בכלל עוד מישהי שקוראת את זה ?
יי

Our loves?Where stories live. Discover now