״קדימה לו׳ אתה גומר את כל המים החמים!״ שמעתי את זאין מתלונן מבחוץ וגנחתי, מכבה את זרם המים ויוצא מהמקלחת הצפופה. האדים מתפשטים בחדר ואני פותח את החלון הצר כדי שייכנס אוויר בעודי כורך מגבת סביב אגני.
אני מביט בירח המלא מבעד לחלון הפתוח, רגע לפני שאני יוצא מחדר המקלחת. היישר למבטו הלחוץ של זאין שבדיוק העיף מבט בשעונו. הוא מרים אליי את מבטו ונאנח.
״סוף סוף, עכשיו תתלבש מהר הסרט מתחיל בעוד חצי שעה״ אני מגחך מכמה לחוץ הוא. הוא תמיד היה לחוץ לפני כל דייט שהיה לנו במשך כל שלוש השנים שהיינו יחד.
״תירגע, זי״ אני נושק לשפתיו וצמרמורת עוברת בגופי החשוף כשאני מרגיש את ידו באגני ״קדימה לו׳. הסרט, לפני שאני אתחרט״ הוא נושך את שפתו ואני מצחקק ונכנס לחדר. ליאם, השותף שלי, יצא עם החבר שלו- נייל- הלילה, אז זאין ישן אצלי.
ההנהלה של האוניברסיטה לא מסכימה לי ולזאין לגור במעונות ביחד, אבל אולי זה לטובה. לפעמים צריך גם זמן לבד במערכת יחסים רצינית.
אני מתלבש ומעביר מסרק בשיערי הרטוב לפני שאני יוצא מהחדר ונועל את הקונברס שלי במהירות.
״אתה נראה נהדר, בייב״ זאין מחייך ומניח נשיקה על לחיי. ״תודה, גם אתה״ סומק מכסה את המקום שהרגע נישק ואני לא טורח להסתיר זאת. זאין ראה אותי במצבים הכי גרועים שלי. אין לי מה להסתיר ממנו.
״אז, שמעתי שמצטרף אליך שותף חדש, למה אוסטין עזב?״
אוסטין היה השותף הקודם של זאין, אבל מאיזו שהיא סיבה הוא עזב את האוניברסיטה. בדיוק כשסטודנט חדש הצטרף, מה שהסתדר בצורה מושלמת. זאין אומר שזה בגלל שהוא הכיר בחורה חדשה, ועבר איתה למקום אחר... חוץ מזה, הוא גם ככה היה חתיכת פריק.
״הו כן, אין לי מושג מה קרה לו. עדיין לא ראיתי את הבחור החדש, מקווה שהוא יהיה נחמד״ זאין עונה ונכנס למכונית. אני נכנס ליידו במושב הנוסע וחוגר את עצמי, ״ובכן, כן, לא היית רוצה שותף נוראי, לא כך?״ אני תופח על ירכו בצחקוק והוא מביט בי בשעשוע לפני שמחזיר את מבטו לכביש העמוס.
״לעזאזל, כולם יוצאים היום! בחיים לא נספיק לסרט״ הוא דופק את ידו בהגה בתסכול ואני מניח את ידי על כתפו כדי להרגיע אותו, ״זה ערב יום שישי, זה בסדר, זי. אני יכול להסתפק גם רק במקדונלדס בחדר איתך״ אני נושך את שפתי כשמבחין במבט המאוכזב של זאין. ״אני מצטער״ הוא פולט ואני מניד בראשי, ״אל, זה בסדר, אני מבטיח״ אני מתקרב לנשק את שפתיו, אך לפני ששפתינו מספיקות לגעת, קריאת צופר מהמכונית שמאחורינו נשמעה וזאין היה חייב להמשיך לנסוע.
-----
לאחר שזאין ואני קנינו אוכל ממקדונלדס, חזרנו למעונות וישבנו על הספה. אני מתכרבל לתוך גופו של זאין שמדליק את הטלוויזיה וידו עטופה סביבי.
לפתע נשמעה דפיקה בדלת, גורמת לי לגנוח ולקום בחוסר רצון אל עברה. כשפתחתי אותה, הבטתי למעלה אל הבחור הגבוה שהביט בי במבט קר ובוחן, ״אתה זאין?״ קולו היה כל כך צרוד, ואפל. מסתורי... ״אתה הארי?״ זאין קם ונעמד מאחורי עוד לפני שאני מספיק לענות לבחור.
״זה נכון. תשמע, עדיין לא שכפלו לי מפתח אז... אני אוכל להשאיל את שלך? אמרו לי שאתה בחדר הזה״ הארי אומר ונשען על משקוף הדלת, פעולה שנראתה לי לוהטת מאוד. במיוחד כשהיא באה מהבחור המסתורי בעל ג׳קט העור השחור.
״הו, כן, ברור. אני ישן פה הלילה אז אתה יכול לנעול את הדלת״ זאין מחטט בכיסו לפני שמגיש להארי את המפתח לחדר. ידו של זאין לא זזה מילימטר מהאגן שלי בעוד שעיניי דבוקות אל הבחור הגבוה. יש בו משהו. משהו מסתורי כזה, כמו אש. ואני נמשך אל הדבר הזה כמו פרפר.
אני לא יודע מה יש בבחור הזה, אבל אני עומד לגלות.
-----
פרקים יעלו מעכשיו בכל ראשון שלישי וחמישי (יכול להיות שתהיה שעה קבועה אבל בנתיים אין) ☺️
אה ו...רק אני מתרגשת ממש לסרט שהארי משתתף בו (דאנקירק) ולאלבום שלו?😩 רק אתמול הוא היה בן 16 חמוד קטן כזה באקס פאקטור וזה כואב
~JPH