אתה באמת רוצה לחזור לזה?" עידן שאל כשיצאנו מהכיתה
"כן עידן, אני רוצה" אמרתי נאנח. מאז שיצאנו מהבית שלי הוא לא מפסיק לשאול על זה.
"אם אתה תשבור איזה עצם או תקרע משהו, אני אמרתי לך לא לחזור לשם." הוא הזהיר. זה שפעם קרתה תאונה, כי הייתי שקוע בזה שחברה שלי בגדה בי, לא אומר שזה יקרה שוב.
"אתה תגיד לירדן?" הוא שאל, מביט בי ברצינות.
"כן. היא החברה שלי, אתה יודע" אמרתי מחייך חיוך קטן. מה אם היא לא תרצה שאני אחזור לשם?
"ואם-" הוא התחיל לומר
"-תגיד מה עם נויה?" , שאלתי נעמד, קוטע את השיחה שתבוא עם עידן שיגיד לי מול הפנים את כל מה שאני חושב שירדן תחשוב בקשר להחלטה שלי, מסתכל מרחוק על ירדן ונויה שעומדות ליד הלוקרים ומדברות.
"אנחנו אמ׳..עדיין לא מדברים." הוא אמר מגרד בעורף שלו
"אתה רציני?" שאלתי מגחך, "לך תדבר איתה." אמרתי נותן לו דחיפה קלה.
"היא בטח תרצה להיפרד." הוא אמר דוחף אותי בחזרה לא מוריד ממנה את העיניים
"למה שהיא תיפרד ממך?" שאלתי לא מבין.
"כי אני חבר גרוע?" הוא ספק אמר ספק שאל. "בסך הכל רבתם. אז צעקת עלייה ואמרת כמה מילים לא במקום. היא תסלח לך" אמרתי מסתכל עלייה. הוא גילגל עיניים ונאנח, מבין שאני צודק.
"היי" אמרתי מחייך, מחבק את ירדן מאחורה שהידיים שלי על המותניים שלה.
"היי" היא הסתכלה עלי בחיוך, מסתובבת שהיא עם הפנים אליי.
"את הולכת הבייתה?" אני כבר אספר לה כשנלך הבייתה שאני רוצה לחזור לאגרוף.
"אממ" היא המהמה נושכת את השפה התחתונה שלה ומסתכלת לצדדים.
"מה?" שאלתי לא מבין. אני מכיר את המבט הזה. היא מתלבטת אם לספר לי משהו. "נתנו לנו פקרויקט עם השכבה מעל.." עכשיו אני מבין את המבט שלה.
"תני לי לנחש.. את עם נועם?" שאלתי מוריד את היידים שלי מהמותניים שלה.
"ביקשתי להחליף.. אבל המורה לא הסכימה לי." היא אמר מסתכלת עליי במבט מצטער.
"זה בסדר." אמרתי מחייך אלייה, "רק תזהרי שלא ירד לך דם." אמרתי מחייך, תופס בעדינות את השפה התחתונה שלה ומפריד אותה מהשיניים שלה.
"תום, אם זה מפריע לך שאני איתו אין לי בעיה לקבל בפרויקט הזה אפס. זה בסך הכל אזרחות.. זה לא כזה נורא בשבילי" היא אמרה.
"זה בסדר, דני." אמרתי מוסיף את השם חיבה שלה בכוונה, להראות לה שלא מפריע לי בכלל שהיא עושה עבודה עם האפס המזדיין הזה שרק לראות אותו מעלה לי את העצבים.
"ירדן" רק דיברנו על אפסים מזדיינים... חשבתי לעצמי מגלגל עיניים.
"תדברי איתי שתהיי בבית, בסדר?" שאלתי מביא לה נשיקה קטנה בשפתיים, שרק המבט הזה של נועם העלה לי את העצבים, והחלטתי להעמיק אותה. אם הוא יגע בחברה שלי, אני נשבע שאני אהרוג אותו.
YOU ARE READING
כמו אחות קטנה
Teen Fictionתום אף פעם לא חשב שהוא יתאהב באחותו של איתמר, החבר הכי טוב שלו. הוא נשבע לאיתמר שבזמן שהוא לומד בפנימייה והוא רחוק מהבית- הוא ישמור על ירדן, כאילו היא אחותו הקטנה באמת. הוא דאג לשמור ממנה מרחק ולהסתכל עלייה מרחוק. הוא לא חשב שהוא אי-פעם יסתכל עלייה...
