כמו אחות קטנה

פרק 37

״כדאי שאחרי החופשה כולכם תגיעו מוכנים לשיעור. מיד אחריה אנחנו מתחילים את תקופ-״ המורה לאנגלית דיברה בקול העייף שלה, אך הצלצול קטע אותה. היא ניסתה להתגבר על הרעש ולהמשיך בנאום, אך ללא הצלחה. זה היה שיעור אחרון וכולם רצו כבר להגיע הבייתה ולחזור לבית ספר רק בעוד שבוע.

״סוף-סוף חופש.״ ליאל אמרה בשמחה, מכניסה את הציוד לתיק שלה.

"כמה חיכיתי לזה. נמאס לי מהשגרה המחורבנת הזאת, אני חייב להשלים שעות שינה.״ אמרתי נאנח, נשען על השולחן ומחכה שתסיים בקצב האיטי שלה שתי מחברות וחצי.

״אני שונאת אותך בחופש.״ שירה אמרה נעמדת על-ידנו ביחד עם ליאור.

״למה?״ שאלתי מגחך, לא מבין.

״כי אתה ישן כל היום.״ היא אמרה מגלגלת עיניים.

״אני בן אדם עייף, אני לא רואה בזה שום בעיה.״ אמרתי ברצינות, אני באמת ישן הרבה בחופש.

״מי ישמע אתה עובד כל היום שאתה כל-כך עייף.״ ליאור אמר מגחך

״יאללה, זזנו?״ ליאל שאלה מחייכת לעבר ליאור, אחרי שהיא סיימה לסדר את התיק שלה. זה רק אני או שקורה בין שניהם משהו?

התקדמנו לעבר היציאה מהבית ספר, מחכים לעידן ומאור שיבואו גם הם ונוכל ללכת כולנו ביחד כמי שתיכננו.

״ירדן, אני יודע שזאת את״ אמרתי מצחקק, אחרי שידיים עדינות כיסו לי את העיניים והפריעו לי למשיך לשמוע את השיחה שחבריי ניהלו.

״איך?״ היא שאלה מופתעת, עם גוון טיפה כועס בקולה.

״הבושם שלך״ אמרתי מגחך, ״שמת את השחור הזה, נכון?״ שאלתי מסתכל עלייה, נזכר בבשמים שיש לה. אני זוכר שאת זה הכי אהבתי.

״נכון.״ היא אמרה מחייכת חיוך מתוק, עומדת על קצות האצבעות שלה, מניחה את הידיים שלה על הצוואר שלי ומביאה לי נשיקה קטנה על השפתיים.

״תגידי, לניצן קרה משהו?״ שאלתי מסתכל לעבר ניצן שהלכה אל כמה ילדים והורידה את המבט שלה שקלטה שאני מסתכל עלייה
.

״לא שידוע לי..״ ירדן אמרה מסתכלת גם היא לעברם, מחייכת קצת.

״למה את מחייכת?״ שאלתי לא מבין.

״סתם, הנה גיא. נדבר?״ היא שאלה מביאה לי נשיקה חטופה, לא מחכה לתשובה ורצה לעבר החברים שלה ו..גיא.

״נדבר..״ מילמלתי לעצמי. אני שונא את גיא הזה. מהרגע הראשון שהוא צעק על ירדן בגן, שנאתי אותו. זה התחזק גם במסיבה כשהוא היה שם, וגם במועדון בפעם האחרונה- שהוא הזמין לירדן אלכוהול ונתן לה נשיקה בלחי.

-

״אז מתי יש לך עוד קרב?״ עידן שאל, יושב על המיטה שלי ומחפש מה לראות בטלוויזיה, מחכה שאסיים להתארגן.