יורדים מהמטוס והולכים אל האיסוף כבודה. אוספים את המזוודות ויוצאים אל הקבלת פנים. אנחנו יוצאים ואני ישר רואה את הבנות. אנחנו רצות, מתחבקות ונופלות על הרצפה מרוב תנופה.
תכלת: "אעעעעעע!!!! את כאן!!!!"
אגם: "יאאאא, אני לא מאמינה!!😱 את פה😃"
אוריה: "גם אני לא. אחרי שנה.. זה מרגיש מוזר.."
אוריה: פתאום קולטת שכל הבנים פשוט עומדים סביבנו ולא יודעים מה לעשות..
"יאללה, קומו ממני. בואו נלך. אני רוצה כבר לראות את הדירה שלכן!"
מושיטה יד לאראם "תן לי יד, תעזור לי לקום"
אנחנו קמות ומתחילות ללכת למכוניות.
"איפה שאר הבנות? למה הן לא הגיעו?"
תכלת: "החלטנו להגיע רק עם שתי מכוניות. אתם שמונה אז לבוא עם שתי מכוניות יוצא בול. הבנות בנתיים מסדרות ועובדות.."
אוריה: "אעע."
מגיעים לחניה.
אגם: "אז איך אתם רוצים להתחלק בנסיעה?"
אוריה: (בעברית) "נראלי תכתלת רוצה להיות עם ג'יי הופ ואת בטח עם טאה. אז נראלי נעשה תכלת, אני, אראם, הוסוק ושוגה. והשאר איתך. סבבה?"
תכלת: "סבבה"
אוריה: מסבירה לבנים את החלוקה בקוריאנית.
---
נכנסים למכונית ותכלת עוד מעט מתה מהתרגשות.
אוריה: "תכלת, רוצה אוליי שאני אנהג?"
תכלת: "נראה לך?? עד שיש לי מכונית?! אף אחד לא נוגע לי בה!"
אוריה: "את בטוחה? את נראלי שיכורה רק מעצם נוכחותם. כששותים לא נוהגים, בשביל זה יש חברים. זוכרת את המשפט הזה?"
תכלת: "ברגע שאראם רק מסתכל עלייך את נהיית שלולית בעצמך אז ששש."
אוריה: "אוח, בסדר. עוד כמה זמן מגיעים?"
תכלת: "לפי הוויז רבע שעה. זה עוד כלום. אני ציפיתי לפקקים. בכל זאת תל אביב.."
אוריה: "אני לא מאמינה שאשכרה הצלחתן למצוא דירה כזאת טובה. אני רוצה לראות אותה במו עייני!"
תכלת: "רק חכי לראות אותה. היא מהממת"
ג'יי הופ: "מה דעתכן לשתף אותנו בשיחה??"
אוריה: -צוחקת- "דיברתי איתה על כמה שאני לא מאמינה שהן הצליחו למצוא דירה כזאת גדולה במיקום כזה טוב ובמחיר סביר."
תכלת: (באנגלית) "אנחנו כבר מגיעים. חכו שתראו בעצמכם."
שוגה: "מה עושים כשמגיעים? עושים משהו היום או שהיום רק נחים?"
אוריה: "איזה רק נחים?! אני רוצה ים!! כל יום עושים משהו. לא רובצים!!"
תכלת: "עכשיו תגידי לי מה אמרת?"
אוריה: "אמרתי שאני רוצה ים. ננוח איזה שעה ואז ים. הדירה שלכן הרי קרובה לים לא?"
תכלת: "כן, כמה דק הליכה"
אוריה: "למה שלא ניסע?"
תכלת: "ותלכלכו את המוכיניות של כולנו בחול?! ממש לא. טוב, הגענו. תתקשרי לאגם"
-אוריה מתקשרת לאגם-
אגם: "הלו. איפה אתן? הגעתם כבר? אנחנו דקה מגיעים."
תכלת: "עכשיו נכנסים לחניה של הבניין. לחכות לכם או שנתחיל לעלות?"
אגם: "נראלי תחכו לנו"
---
בחניון.
כולם יוצאים מהמכוניות. ועולים למעלה לדירה.
אוריה: "וואו, אשכרה אתן בבניין עם שומר פרטי, בריכה וחדר כושר."
אגם: "ראית מה זה? הצלחנו להגשים לפחות משהו אחד שחלמנו עליו"
אוריה: "וואי, מחר אתן יורדות איתי לחדר כושר. נעשה קצת"
תכלת: "אין בעיה. הפרזיטיות האלו לא עושות כלום. רק מדי פעם כשמשעמם להן. את מוזמנת לעשות איתי"
---
מגיעים לדירה.
אגם: -צועקת- "הגענו"
הודיה: "היי!!"
אוריה: "יאאא, מתי את הגעת? גם היום?"
הודיה: "אני פה מהבוקר."
תהל: "היי, איך הייתה הטיסה??"
אוריה: "מדהימה, הגאונים האלו הזמינו לנו כרטיסים במחלקה ראשונה."
תכלת: "דבאק"
תהל: "יאא, מגניב"
אוריה: "איפה גילי?"
גילי: -צועקת ממקום כלשהו בבית- "פה, אני בחדר, דקה מגיעה, אני רק רוצה לגמור לכתוב את הקוד הזהההה.. סיימתי!!"
גילי באה ואנחנו מתחבקות.
ואז אנחנו קולטות שהבנים פשוט עומדים בכניסה ולא יודעים מה לעשות.
אוריה: -צוחקת- "זו לא קוריאה😂, אתם לא צריכים להוריד נעליים בכניסה. פשוט תיכנסו ככה."
ג'אנגקוק: "איזו חמודה!! איך קןראים לה?"
תכלת: "זאת מייפל, הכלבה שלי"
אראם: "היא פינצר?"
אוריה: "כן, מעורב עם בוקסר😂"
אגם: "היא בטח רעבה, כבר צהריים. תני לה אוכל"
טאה: "לא יודע מה איתכם, גם אני רעב."
אוריה: "גם אני" -מתרגמת לבנות מה שהוא אמר-
ג'אנגקוק: "גם אני. אוריה אני רוצה לנסות לאכול את הדבר הזה שהראית לי שאוכלים. העגול המוזר הזה."
אוריה: חושבת קצת על מה הוא מדבר. "אממ, אתה מדבר על פלאפל?"
ג'אנגקוק: "כן! זה נראה טעים"
ג'ין: "כן, סיפרת לי על זה"
גילי: "מכל האוכל שיש לנו דיברת איתם על פלאפל?"
אוריה: "כן.. אתן לא מבינות איזה דודא היה לי פתאום לפלאפל. שבוע שלם שהשתוקקתי לפלאפל. ואז זה עבר."
אגם: "אז סבבה. בואו נלך לאכול פלאפל. יש אחד פה ממש קרוב."
YOU ARE READING
RM הכל בגלל המזוודה האפורה ff Namjoon
Fanfictionפאנפיק - גמור. אני גרועה בתקצירים😶 תמיד חלמתי לטוס לקוריאה. סוף סוף הצלחתי. הגשמתי את חלום חיי. ואת מי מכולם פגשתי שם? את הביאס שלי, Rm . קים נאמג׳ון. איך זה יתפתח?
