RM הכל בגלל המזוודה האפורה ff Namjoon

פרק 3

"גברתי,גברתי תתעוררי. אנחנו כבר נוחתים. את צריכה לחגור את החגורה."
אני: אמאאא, אני עוד שניה בקוריאה. וואי כמה שעות טיסה. התעייפתי. יאא, מעניין אילו בנות יהיו איתי בחדר במעונות. ואיך זה יראה, זה אמור להיות שונה לגמרי מישראל. מעניין אם זה כמו בדרמות..
"Good Morning!  Passengers.  You are asked to stay in places until a full stop."
-אוספת את כל הדברים שלי,מטען,אוזניות, מוודאה שלא שכחתי כלום. מוציאה את התיק והמזוודה הקטנה, יורדת מהמטוס-
---
באיסוף כבודה. מחכה למזוודה הגדולה.
אוו הנה היא, מזוודה אפורה, כסופה גדולה.
-מורידה את המזוודה מהמסוע וממשיכה לצאת.-
----
וואי אני עייפה. איזה ג׳ט לג. אני חייבת לישון דחוף ברגע שאני מגיעה למעונות.
-יוצאת לכביש מנסה לתפוס מונית-
אג׳ושי: "יאאא, יאאא, את לקחת לי את המזוודה"
אני: רואה מישהו מרחוק צועק אליי.
אני: "סליחה זו המזוודה שלי."
הוא התקרב עכשיו, וואו הוא חתיך. אבל חבל שהוא מסתיר את הפנים עם כובע ומסיכה. הוא נראה ממש מוכר.
אג׳ושי:" לא, זו המזוודה שלי, התבלבלנו בין המזוודות."
-אני מסתכלת על המזוודות שלנו וקולטת שהן זהות.-
אג׳ושי: "אני יודע שזאת לא שלי כי על שלי אין מדבקה קטנה של ביטיאס."
-מסתכלת על המזוודה שלקחתי ורואה שהמדבקה שלי באמת לא נמצאת עליה, מסתכלת על שלו ורואה ששמה היא נמצאת-
אני: "אוי סליחה. מצטערת. לא שמתי לב."
-וואי ממש קר לי. שהאיש הזה רק יעזוב אותי איזה רוח יש על הבוקר.
עף לו הכובע.
מסתכלת ורואה שהשיער שלו באותו צבע חדש כמו של נאמג׳ון. מסתכלת וקולטת שהוא נראה ממש כמוהו.
אני: " אתה קים נאמג׳ון נכון?"
אראם: "כן"
- מתה מבפנים-
אני: "הי, קוראים לי אוריה ואני ארמי. אני מעריצה אותך, את כולכם. שתדעו לכם שאני, ואני בטוחה שגם כל הארמי מעריכים אתכם על כל העבודה הקשה."
אראם: "תודה רבה. אני חייב ללכת עכשיו, סליחה אם הבהלתי אותך ועל הבלבול עם המזוודות."
אני: "הכל בסדר, תסלח לי זה היה באשמתי. אני לא אפריע לך, לך ראשון. תמסור הי לכל הממברים"
אראם: "בי" והוא הולך.
- אני בשוק חיי ולא מאמינה שהביאס שלי אשכרה דיבר איתי ונגע לי במזוודה. ושאשכרה הצלחתי לדבר איתו בקוריאנית בלי להתבלבל ולטעות.
-תופסת מונית ונוסעת למעונות שנתנו לסטודנטים.