שחמט

פרק 37

הנסיעה חזרה לבית של דמיאן הייתה שקטה, הדמעות ירדו מעיני כמו נהר, כבר לא התביישתי לבכות ליד דמיאן, הייתי צריכה לפרוק את כאבי על השקרים של אחיי, לעכל את זה שהעבירו את גופתו של אבי למכולה שלנו כדי להטעות אותנו, הדבר היחיד שלא הבנתי הוא למה שמישהו יעביר את הגופה?, אני מניחה שהוא פשוט רצה שנמצא את הגופה וידע שיהיה הכי קל למצוא אותה באחת המכולות שלנו.
יבבה נפלטה מפי כששאני חושבת איך גררו את גופתו של אבי למכולה כאילו הוא היה חיה ולא בן אדם.
יד חמימה הונחה על ידי, הסתכלתי על דמיאן בהפתעה ובבלבול, אך עיניו לא זזו מהכביש, הוא שילב את ידנו, ידעתי שבמעשה זה הוא מבהיר לי שהוא כאן בשבילי, לאט לאט הבנתי שדמיאן כמוני, אנחנו מעבירים את מה שאנחנו רוצים להגיד במעשים ולא במילים.
בלי לשים לב הגענו לביתו של דמיאן, מהחנייה עלינו ישירות למשרד, אוכל ושתייה מכל טוב חיכו לנו על שולחן משרדו, דמיאן ישב על כיסאו וסימן לי לשבת מולו, עשיתי זאת בלי להתמהמה, ״תאכלי״ בטון קולו הייתה רכות מעורבת בציווי, זו לא הייתה בקשה, זו הייתה החלטה, אכלתי בביסים קטנים, פחדתי שאם אוכל מהר הבחילה שהורגשה בבטני מהבוקר תתגבר ואני אקיא על כל השולחן, כשסיימתי אחת מהעוזרות בביתו של דמיאן הגיעה ופינתה את המגש שלי, שמתי לב שדמיאן לא אכל איתי, ״למה לא אכלת איתי?״ שאלתי במהירות, לא רציתי שנגיע לנושא שלשמו עלינו למשרד, ״אני לעומתך אכלתי בארוחת בוקר, כשנסיים כאן אני אשב לאכול צהריים״ הוא אמר בקול רגוע, ״אנחנו צריכים לדבר על מה שראינו היום קייט, לא תצליחי להתחמק מזה, אני יודע שזה קשה לך אבל אנחנו הולכים להסתכל לעובדות בעיניים, אם את רוצה שנמצא את מי שרצח את אביך אנחנו חייבים להסתמך על העובדות לא להתחמק מהם״ הוא הוסיף בקול רגוע, הנהנתי בהבנה וברוגע, עם הזמן התחלתי להבין למה אנשיו של דמיאן כל כך מעריכים אותו, הוא ידע להגיד מה שצריך להגיד בזמן הנכון ובדרך הנכונה, הוא לא רצה שהם יפחדו ממנו, הוא רצה שהם יכבדו אותו, ועל זה הערכתי אותו, הוא ראה כל אחד בגובה העיניים ולא התנשא מעליהם אפילו שיכל להתנשא מעל אנשים בקלות.
״ספרי לי במדויק מה אחים שלך אמרו לך לפני שהגעת אליי״ הוא לא רצה לבזבז זמן מיותר, הזמן שלנו היה מוקצב וידעתי זאת, אחים שלי בקרוב יתחילו ללחוץ עליי כדי להוציא מידע על מה שהם רוצים, מידע שאין לי, ״הם אמרו לי שאתה רצחת את אבא שלנו במכולת סמים של הנמל שבבעלותנו, הם לא הסבירו למה הם חושבים שזה אתה ואני לא שאלתי, האמנתי להם, בדיעבד הייתי צריכה לשאול, אולי כך הם לא היו משקרים לי״ סיפרתי לדמיאן הכל והוספתי את מחשבתי על הטיפשות שלי, ההתעלמות שלו מזה הייתה מובהקת, ״אנחנו צריכים להתמקד באיך הם הגיעו למסקנה שזה אני, אחים שלך לא טיפשים הם ידעו בדיוק כמוני שכמות הדם שהייתה במכולה זו כמות קטנה לעומת הכמות שהייתה צריכה להיות, הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים, משהו שהוביל אותם למחשבה שאני זה שרצחתי את אביכם, וזה מה שאנחנו צריכים לגלות קייט״ הוא הסביר לי באיטיות כדי לשים לב אם אני מקשיבה, ״יכול להיות שמישהו השתיל ראיות שזה אתה?״ שאלתי, הכמות שאלות שעפו במוחי הייתה ענקית אך זו הייתה הבולטת והרלוונטית ביותר בעיני, ״יכול להיות, אני אבדוק זאת, אבל תוך כדי אני אבדוק את כל הנכסים שבבעלותי, אם משהו יהיה חסר באחד מהנכסים אני אדע שזו הראיה שהשתילו״ הוא אמר אבל הוסיף במהירות, ״מה שכן ראיה זה לא מספיק קייט, אנחנו צריכים לגלות את המקום האמיתי שבו רצחו את אביך, וזה כבר יכול להיות מסובך יותר״ הוא אמר, ובכך סיימנו את הפגישה במשרד שלו, אני עליתי לחדרי ואני מניחה שהוא הלך לאכול ארוחת צהריים ואז לטפל בעניין הנכסים.
-
מהפרקים שאני קוראת להם פרקי מעבר.
היה לנו שיגעון בפרקים הקודמים, בואו נעצור רגע, נראה רגשות, ותוכניות לעתיד.
ספרו לי מה אתם חושבים על הפרק?, אהבתם?, לא אהבתם?.
מקווה שאהבתם,
הדר❤️
(למי שלא יודע יש לי עמוד באינסטגרם ויש שם שאלון על הסיפור, אם אתם מעוניינים לענות עליו אז @love.story098, זה השם שלי באינסטגרם, אשמח שתענו, הלינק בביו שם).
- אגב עד סוף חנוכה יעלה כל יום פרק כי הבטחתי בעמוד שלי באינסטגרם את זה-
וסיימתי לכתוב את הסיפור איזה מרגששש!!.