פרק 20

1.8K 77 1
                                    

״את מעצבת״ קולו של דמיאן נשמע מאחורי והסתובבתי במהירות מרימה את מבטי אליו ״כן אני מעצבת״ אמרתי מנסה לגרום לקול שלי להישמע נורמאלי למרות שהוא הבהיל אותי והנוכחות שלו הפריעה לי קצת, ״אפשר לראות?״ שאל ולקח את ערימת הדפים אליו בעודו מתיישב על האדום לא מחכה לתשובה ממני ״לך על זה״ מילמלתי לעצמי ומביטה בו, מחכה לשמוע את דעתו.
אני לא מבינה למה דעתו חשובה לי בכלל אבל אני סקרנית לשמוע אותה ״את טובה״ אמר בסוג של התפעלות מכך שעיצבתי את זה ״תודה״ אמרתי מורידה את ראשי מעט, האנשים היחידים שראו את העיצובים שלי אלה המשפחה שלי, אבל רק מיה באמת דיברה איתי עליהם ואני מאמינה שדעתה קצת משוחדת, ״כמה זמן את עושה את זה?״ הוא שאל בהתעניינות, ״כמה שנים, יש לי קלסרים מלאים בבית״ אמרתי בחיוך, אהבתי לדבר על העיצובים שלי עם אנשים שהתעניינו בזה.
״הבאתי לך את המחשב והפלאפון שלך״ דמיאן אמר וחיוך עלה על פני, ״תודה שהבאת לי הכל״ הודתי לו יודעת שהוא לא באמת צריך לדאוג לי ככה, ״מה שיגרום לך להרגיש בנוח״ חיוך כנה וכמעט בלתי נראה הופיע על פניו אך מהר מאוד הוא שינה נושא, ״למה לא ירדת לאכול אתמול?״ הוא שאל והסתכל בעיניי, ״נרדמתי״ סיפרתי, אפילו אני לא מאמינה שישנתי כל כך הרבה, ״עכשיו את ערה אז בואי נרד״ אמר וקם מהאדום מסדר את החליפה שלו, ״נרד לאן?״ שאלתי לא מבינה, ״הארוחת ערב מוכנה, באתי לקרוא לך״ אמר ומבטי זז אל החלון הגדול, בחוץ היה חושך ולרגע לא הבנתי איך כבר ערב, ״באמת עבר כל כך הרבה זמן?״ שאלתי את עצמי בהלם, קמתי אחריו וירדנו ביחד אל חדר האוכל הגדול, השולחן הגדול היה ערוך ומלא באוכל עם ריח כל כך טוב.
״למה ליז לא אוכלת איתנו?״ שאלתי בסקרנות ששוב השולחן היה ערוך רק לשניים דמיאן הזיז את הכיסא שלי בנימוס וסימן לי לשבת והתיישבתי, הוא מתיישב במקומו ומביט בי, ״אני רואה שהספקת להכיר אותה״ הוא אמר בחיוך קטן, ״בדרך כלל היא כן אוכלת איתי״ הוסיף, ״למה עכשיו לא?״ שאלתי לא נותנת לו להמשיך, ״היא הלכה לבקר את הנכדים שלה״ הוא ענה לשאלה שלי והתחיל לאכול, ״אבל גם לפני יומיים היא לא אכלה איתנו״ נזכרתי שלא ראיתי אותה בכלל, ״ביום שהגעת ליז הייתה בסידורים, זאת הסיבה שלא ראית אותה", הסביר כאילו קרא את מחשבותיי, הנהנתי בהבנה, ״היא לא פה אבל שאר העוזרות ידווחו לה אם אכלת או לא״ אמר שראה שעוד לא אכלתי, ״היא עושה מצפון״ חייך ״מנסיון״ הוסיף, והמשיך לאכול ואז גם אני התחלתי, לא רוצה שליז תכעס עליי, הספקתי להתחבר אליה ביום אחד, אני משתנה כאן.

שחמטWhere stories live. Discover now