החיים של השבעה, אחרי המלחמה בגאיה

נק' מבט: וויל

משם הוא הלך ישר לניקו. "היי," הוא התנשף לו והוא הסתכל עליו. וויל חשב בפעם המיליון שהוא נראה מהמם, אבל ויל כבר ידע לא להגיד את זה בקול - זה לא חכם כל כך ליד מישהו שנולד בתרבות אחרת לגמרי. לכן הוא הסתפק בחיוך מבוייש. "יש לי חדשות." אמר בפה רדום. ככה הרגיש תמיד על יד בן האדס. ליבו השתולל למראה המלאכי הזה כמו ציפור כלואה. ניקו רק הנהן בעגמומיות. "מה?" שאל. וויל סיפר לו על כל מה שקיילה אמרה. ניקו נהיה מודאג. "היער?" שאל ניקו בקול צרוד ו וויל ידע מיד שהוא מרגיש כמוהו וחייך קצת יותר. וויל הנהן. "אנחנו מסוגלים לעשות את זה," אמר וויל כשניקו נראה מיואש ו וויל החליט ששיחת מוטיבציה קטנה לא תזיק כאן כרגע. "טוב, אתה לא עם הכוחות שלך, אבל..." ניקו החמיץ פנים והסמיק ו וויל צחקק. זאת הייתה תזכורת כאובה לניקו שהוא צריך להיזהר עדיין עם הכוחות שלו בגלל אתנה פרתנוס. "זה לא שנהיה רק אנחנו." הוא השתתק בבת אחת כשהבין מה אמר והרגיש אידיוט. ניקו הסיט ממנו את המבט ו וויל ידע שהביך אותו. הוא השתעל במהירות לידו. "אני אגיד לכירון." וויל פלט. ניקו הנהן במבוכה ענקית והוא רץ משם בלב דופק כל כך עד שזה כאב. הוא סיפר לכירון כשהגיע לבניין המרכזי וכירון אמר לו להגיד לכולם מיד. משם וויל רץ לאנבת', שהייתה המדריכה הראשית של כל המדריכים הרגילים ביחד איתו בתפקיד, וחשב שכבר הוא מוכן לריצות מרתון. "היי," היא אמרה לו וחייכה. משום מה נדמה לוויל שאנבת' חיבבה אותו מאוד מאז סוף המלחמה בגאיה. "מה קרה?" אנבת' שאלה בקול מודאג כשראתה שוויל נסער. הוא סיפר לה הכל. אנבת' נאנחה והנהנה בהבנה ונראתה מיואשת כמו ניקו מהמצב. "בסדר. אני אגיד לכולם. תודה, וויל" אמרה בקול יבש ו וויל הנהן וחזר לביתן שלו בהליכה, מתפלל כבר להיות במיטה שלו כי רגליו דאבו וכאבו מהריצה והייתה לו סחרחות וכאב ראש קלים מהשמש הקופחת. הוא מצא את קיילה באותו המקום,  על יד המיטה שלו, אבל ההרפיה החמודה כבר לא הייתה שם. הוא הלך וקרס והתכסה במיטה שלו וחייך חיוך מנומנם. מסובך להסביר כמה הקשר שלו עם קיילה מיוחד וחשוב בשבילו. "מוטרדת?" שאל אותה ופיהק. הוא הניח שהיא הנהנה כשעצם עיניים. "כן. יש עליהם כל כך הרבה נבואות... אתה לא חושב שמגיע להם קצת שקט?" שאלה בקול עצוב וליטפה אותו בהיסח הדעת. הוא פתח את העיניים והסתכל עליה. "ברור," אמר בקול עייף. "אבל מה שצריך לעשות נעשה" סיים. קיילה הנהנה ונאנחה בעצב ומתחה את ידיה באוויר כשהן משולבות אחת בשנייה. "טוב. אם אתה כאן, זה אומר שעכשיו המשמרת שלי במרפאה, מה שאומר שקונור וטראוויס שוב עשו איזה משהו טיפשי וסיכנו מישהו במתיחה כלשהי, אז כדאי שאלך." וויל צחקק בהקלה וקיילה חייכה סוף סוף. היא אהבה לראות את אחיה מחייך. הם התחבקו והיא יצאה. וויל הלך לישון. בחלומו הוא חלם על הטבע.