החיים של השבעה, אחרי המלחמה בגאיה

נק' מבט: פרסי

פרסי התפלל לזאוס ופוסידון שיצליח לכוון. הוא לא נודע בכישורי הקליעה שלו. הוא זרק והעז להסתכל. לשמחתם זה עף ישר לפה של הדרקון- אבל פרסי ידע מיד שבזכות ג'ייסון ולא בזכותו, כי הוא החטיא, כרגיל. הוא האדים בינו לבין עצמו בזמן שג'ייסון כיוון עם הרוח את החרב לפה, למרות שהיה מותש מהברק. הוא חייך אחרי זה, מנומנם. "לילה טוב," מלמל בסוף ונרדם קדימה. הייזל צחקה לידם וליאו הריע על פסטוס. פרסי רצה להעלם. הוא היה צריך מישהו קטן ממנו, שעוד לא שולט בכוחות שלו, שיעזור לו. אנבת' גיחכה לפניו ונישקה אותו על המצח. זה גרם לו להרגיש טוב יותר והם התחבקו. "אם אתה עוד שומע אותי, גרייס, אז שידור חי. הוא עכשיו הופך לאבק ועכשיו ז'אנג יכול להרגע סופית." פרנק עיקם את פניו. "מצחיק מאוד, ליאו." אמר וליאו חייך וקליפסו צחקה בהקלה. פרסי חייך, גם בהקלה. "בואו נמשיך לעוף." הוא אמר, לפני שמישהו ישנה את גורלם הטוב. אנבת' הנהנה לפניו והם המשיכו לעוף. השתררה שתיקה נבוכה. "כריך אבוקדו, מישהו?" ליאו שאל כדי לשבור אותה.  כולם הנהנו והוא שלף מהחגורה סנדווי'צ'ים שכולם העבירו בין כולם. "למה אבוקדו?" פרנק שאל. "פייפר צמחונית," אמר ליאו ופרנק הנהן, מבואס, ואכל באי חשק. פרסי ניחש שהוא לא אוהב אבוקדו והתחיל לאכול בעצמו. פרנק מיהר לירוק משום מה. "אין בזה משהו עם חלב, נכון?" שאל במהירות. הייזל התכווצה. פרסי קפא. הוא שכח לגמרי שפרנק אלרגי לחלב. להקלתם ליאו חייך. "מה חשבת, שרק לפייפר אני דואג? לכולם אני דואג. כן, גם לך, תופתע או לא." פרנק גלגל עיניים בחיוך והם חזרו לנשום ואכלו. "לשאלה שלך, לא. למרות שממש רציתי לשים חמאה." קליפסו חבטה בו בחיבה והוא צחק. "החלפתי בלימון. זה טוב גם לפייפר." עכשיו גם פייפר צחקה וגם פרסי ואנבת'.  ליאו קרץ אל כולם ועשה מהלחם שלו טוסט באש שיצר בידיו בזהירות. "מספיק, ליאו. הבנו." פייפר אמרה בחיוך במושב האחרון על פסטוס. פרסי תהה למה היא לא עפה עם ג'ייסון. כשחושבים על זה, עכשיו הוא קלט שכבר הרבה זמן לא ראה אותם יחד באופן כללי. הוא ישאל אותה על זה אחר כך במחנה. כשיהיה לו אומץ. "אז איך לדעתך עולם החצויים עד עכשיו? רק גילית אותו." הוא שאל את ליאו, שחייך. 

"התרגלתי למפלצות. לפעמים הן אפילו נחמדות, האלה בנות האלמוות, בעיקר." הודה וקליפסו צחקה. "ואוו, תודה. אתה מחשיב אותי למפלצת." אמרה בחיוך. ליאו משך בכתפיו במבוכה שפרסי לא היה רגיל לראות עליו. "אם להביא בחשבון את זה שאת בת של טיטאן....לא התכוונתי ככה. מצטער, קליפס." מלמל, אדום כולו. פרסי החניק צחוק וקליפסו הנהנה בהבנה. "הבנתי. אל תדאג. אז כמה זמן אתה חצויי?" שאלה. "שנה," אמר ליאו ונראה שהדהים את עצמו. "נכון," אמרה פייפר. "טכנית גם ג'ייסון, אבל..." היא חייכה. ליאו הנהן, עדיין מוטרד. פרסי ניסה לחשב. לפני שנה ושמונה חודשים הוא נעלם לאמא שלו מעל פני האדמה. לא פלא שאמא שלו רותחת. הוא התכווץ בגל של אשמה. אם זה היה קורה לאסטל, גם הוא היה רוצה לבעוט במלכת האלים.