הריסות

פרק 1- לוציפר

.
מועדון 99 היה המועדון היחיד באילת שהתיירים לא השתלטו עליו. היינו נמצאים שם בכל שישי באחת־עשרה בלילה כמו שעון, עם שמפניירה מלאה בשני בקבוקי וודקה שיהיו כלא היו עד שתיים בבוקר. המועדון היה בעצם בר־ריקודים ותיק בעיר, מועצב בצורה מיושנת, והוא בעצם נהיה מוכר כל־כך אך ורק כי התאהבתי בו בשנה שעברה.

כשהחברה הכי טובה שלי ואני נכנסנו אל המועדון בשישי ההוא בחופשת חנוכה, לא היה זוג אחד של עיניים שלא ננעצו בנו, כרגיל, אבל אנחנו היינו עסוקות בשלנו – כרגיל. אל החדר האחורי הגיעה המוזיקה מרחבת הריקודים רק בקושי, והרעש שליווה אותנו היה בעיקר של קולות דיבורים. ידעתי שכולם מדברים עלינו וכבר לא יכולתי לנחש מה היא השמועה עלי שמופצת הפעם. גם לא היה לי אכפת.

ישבתי ליד נועה והיא מזגה לי לונג. ״אני רק אומרת שזה מוזר,״ אמרתי לה בהמשך לשיחה שלנו מקודם, ״שמישהו פשוט עובר לגור אצלך.״ זה מה שהיא ספרה לי במונית בדרך לכאן. נועה גרה לבד כי ההורים שלה גרו בחו״ל. בעצם לא כל־כך גרה לבד, כי גרתי אצלה במשרה חלקית.

״זה לא סתם מישהו, בֶּל, הוא היה החבר הכי טוב שלי שנים.״ סיפרה, העיניים הכהות שלה סקרו את הקהל סביבנו בסקרנות בהיסח דעת. היא ערבה את הוודקה עם רד־בול והביאה לי את הכוס.

״אז איך זה שלא שמעתי עליו?״ תהיתי בהאשמה. 

״כי הוא עבר למרכז לחצי־שנה.״ הזכירה.

גלגלתי עיניים לעבר החברה הכי טובה שלי. ״התכוונתי, אם הוא היה כל כך קרוב אליך הייתי מצפה שתדברי עליו.״ זה היה מוזר. נועה ואני היינו דבוקות זו לזו מאז שגילנו אחת את השניה בתחילת הקיץ. עכשיו כבר דצמבר ופתאום אני מגלה שיש חבר הכי טוב אחר. בכלל לא קנאתי, מה פתאום. פשוט נועה הייתה הבן אדם הכי קרוב אלי, היינו חברות הכי טובות מהסוג של לצרוח ולהתחבק כאילו לא ראינו אחת את השנייה יובלים, גם אם לא נפגשנו רק לכמה שעות. ופתאום יש לה עוד חבר הכי טוב?

״לא היה על מה לספר. קוראים לו און, היינו החברים הכי טובים בתיכון ואז הוא עזב בקיץ לתל־אביב. זהו.״ סיכמה, מושכת את כתפייה ומסרבת להביט בי.

״און?״ עיקמתי את שפתי, "איזה שם מוזר. אמרת שהוא היה בבית ספר שלנו?" חזרתי.

"כן."

"לא זוכרת דבר כזה."

"גם לא שמת לב לקיום שלי עד הקיץ..." הזכירה, "את די סנובית." אמרה בעדינות.

"היי!" נזפתי בה ושערי הבלונדיני התנופף כשהפנתי אליה מבט נוזף. "אני לא סנובית." אמרתי בעלבון ולגמתי מהכוס שלי.

היא הביטה בי בפיקפוק ואז ציחקקה עלי. "אני אוהבת אותך, אבל את לא כל כך מתעניינת באנשים עם מתחת לחמשת אלפים עוקבים באינסטגרם."