הפלאפון של טליה לא הפסיק לצלצל. היא ניתקה כל פעם מחדש. השם שהופיע על הצג הפחיד אותה. היא לא ידעה מה הוא רוצה ממנה, וחששה ממה שהוא עלול לומר. כשהתקשר בפעם השביעית החליטה שזה מספיק. הגיע הזמן לענות לו. אולי זה משהו חשוב. אולי הוא רוצה אותה חזרה. היא בהתה בשם שעל הצג. מאור.
"הלו?" קולה היה צייצני ונרגש, כמו שנשמע תמיד אחרי שלא פגשה במאור במשך זמן רב.
"טליה!" מאור נשמע מלא הקלה. בטליה עבר רעד. כמה התגעגעה אליו, אל קולו, אל הצורה בה אמר את שמה. "כבר חשבתי שלא תעני," צחק, נבוך מעט.
"טוב, עניתי," טליה צחקקה בעצבנות.
מאור גיחך מעברו השני של הקו. "תראי, אני..." פתח, "את יודעת שעזבתי את בית-הספר, נכון?"
טליה פתחה את פיה בתדהמה. "מה? לא! לא שמעתי על כך כלום! מה קרה? איפה אתה?" קראה, מתנשפת, עיניה פקוחות לרווחה.
"לא שמעת?" הוא נשמע מאוכזב. "טוב, בגלל שצור והמשפחה שלו חזרו מיפן, העובדים ביפן חיפשו עובד אחר כדי שימלא את מקומו של אביו של צור. אבא שלו ואבא שלי עובדים באותה חברה ולכן בחרו באבי כדי לטוס ליפן ולעבוד במקום אבא של צור." סיפר.
"והוא הסכים?"
"כן."
"אז אתה ביפן עכשיו?!" טליה כמעט צרחה. "אתה ביפן ולא אמרת לי? איך לא ידעתי? ולמה לעזאזל אבא שלך אמר כן?!"
מאור מלמל, "אני לא יודע. הוא רצה את העבודה, אני מניח." אמר, והיא הייתה בטוחה שהוא מושך בכתפיו.
"אתה מתקשר אליי מיפן?" הבינה טליה פתאום.
"כן," אישר מאור, וחיוך נשמע בקולו.
הלב של טליה עשה סלטה. הוא התקשר אליה מיפן! זה בטח נורא יקר, והוא עדיין מוכן להוציא סכום כזה כדי לשוחח עמה!
"מה שרציתי לומר לך," פתח מאור שנית, "הוא שאנחנו ממש לא מסתדרים כאן. ואנחנו עוזבים חזרה ארצה קצת אחרי המחצית הראשונה של השנה." קולו נשמע רך כשאמר, "אני מקווה שאראה אותך שוב."
"בוודאי שתראה," טליה קיפצה במקומה מרוב אושר.
"אני אגיע בזמן לנשף," הוסיף מאור.
טליה התנשפה במהירות מטורפת, ראשה סחרחר. "אתה רומז שאתה רוצה לקחת אותי איתך לנשף?"
"כן," צחק מאור. "עכשיו, כשאת סוף-סוף בגיל המתאים, למה לא?"
היא ניסתה להרגיע את עצמה. אסור לחשוף יותר מידיי רגשות, הזכירה לעצמה. אסור שיידע שאת עדיין מאוהבת בו בטירוף. אסור. אולי כדאי לייבש אותו קצת. "תראה, זה מאוד נחמד מצדך," אמרה.
"כבר יש לך מישהו אחר?" קרא מאור בזעף.
"לא, לא," מיהרה טליה לומר, "אבל זה הרבה זמן, צור. יש עוד ארבעה חודשים! אני לא יודעת מה יהיה איתנו בעוד ארבעה חודשים..." הסבירה. היא עדיין קיפצה.
YOU ARE READING
רק ביחד
Teen Fictionטליה, שיר, בלה, נעמי, אביה, מאיה וירדן הן חבורה של חברות טובות מאז ומתמיד, אך כשהן מגיעות לכיתה י' ומגיעים בחורים חדשים וחתיכים לכיתה , המצב משתנה וכל אחת מנסה למצוא את האחד שלה , ואותו הדבר קורה גם מצדם של הבנים. המצב יוצר יריביות , מתחים וריבים רב...
