הבלונדיני פער את עיניו, רואה את ידו המלטפת ומחזיקה בדבר מה ארוך.
מולו פניו של ג'ונגקוק הצעיר, עיניו עצומות מתענוג, חיוך מרוח על שפתיו.
הוא גנח בשקט, כמו לחישה.
"פאק." ג'ימין מלמל, מרגיש את איברו של הצעיר.
התחושה הייתה יותר מידי מוכרת לו, מזכירה לו אותו בעברו.
גם אז אינו יכל לעמוד הפיתוי, וגם עכשיו.
ידו נעה קדימה, מתרחקת מעט מן גופו של הצעיר ו...
●●●●●●●●●
"פארק ג'י מין." הבלונדיני ענה לגבר הגדול שעמד מחוץ לאולפן, האחד הזה שקורע חצי כרטיס ומכניס אותך עם החצי השני.
הגבר חקר את השניים במבטו, לדעתו של הצעיר הוא התעמק בהרבה ממה שהיה צריך בברונטי שהיה באקסטזה.
"תעודה מזהה," ביקש.
ג'ימין הוציא את תעודת הזהות שלו, לרגעים מרים מבט אל השומר שבמקום לחקור אותה הסתכל על הצעיר ממנו.
"מה שמך?" שאל לפתע את השני, מעצבן את הבלונדיני המגונן.
"אני?" ג'ונגקוק שאל לחוץ, מבולבל.
"ג'ון ג'ונג קוק." השומר הנהן, קורע את הכרטיסים ונותן אותם בחזרה לבלונדיני עם המבט העצבני.
'מה לעזאזל הולך כאן?' הבוגר שאל את עצמו, תופס בידו של הילד הצעיר ומתקדם אל תוך האולפן הגדול.
הבוגר פער את עיניו, המקום היה גדול יותר משציפה, כאילו, המקום היה ענקי!
הקירות היו צבועים באין ספור גוונים, שפריצים, טביעות ידיים ואפילו רגליים.
במרכז האולפן, אל מול איפה שיישבו עמד לו מן בלוק עץ שכזה, בתוכו חור יחסית גדול ווילון.
ג'ימין תהה לעצמו האם הגיעו למופע קסמים או לתוכנית ביחד עם קים סוק ג'ין.
"איזה כיסאות אנחנו?" הברונטי שאל, מסתכל על מאתיים הכיסאות בשאלה.
"שורה שלישית, כיסאות ארבעים ושמונה, תשע." הצעיר הנהן, תופס את הכיסאות המדוברים.
זאת הייתה אמצע השורה, כיסא ליד המרכז
השורה.
"ואוו, זה מקום מדהים!" הברונטי קרא בהתרגשות, גורם לכמה ראשים להסתובב אליהם במן מבט מבולבל.
לפתע ג'ימין שם לב לעובדה שהאולם התמלא ובאופן מפתיע לא היו בו ילדים בכלל, רק אנשים הנראו בני שמונה עשרה עד ארבעים.
"תזכיר לי מה הקונספט." ג'ימין ביקש, לפתע כבר לא כל כך בטוח בשקריו.
"אני לא יודע," ג'ונגקוק מלמל, מחייך בשמחה.
"הקונספט שזכרתי הוא לא אחד שהיית הולך אליו, ככה שאני לא יודע." הוא הסביר, מחייך מאוזן לאוזן.
ג'ימין נשם עמוק, ופעם נוספת.
הוא לא רצה להרוס את השמחה של שותפו, הוא נהנה לראות אותו צוחק ומחייך, זה היה כמו להביא לילד קטן סוכרייה.
"שלום!" קים סוק ג'ין נכנס לאולם בסערה, כמובן שהוא נכנס רק אחרי שהסבירו לכולם מה אסור ומה מותר, מתי מוחאים כפיים ומתי צוחקים.
"אני קים סוק ג'ין והיום אני אנחה את 'מה זה?'" ג'ימין נרגע מעט, השם לא נשמע כל כך מרתיע.
לעומתו ג'ונגקוק התפתל במקומו, הוא נראה פחות שמח ומרוגש, יותר לחוץ.
"תרגע, הוא לא יטרוף אותך." ג'ימין מצא את הלחץ שלו חמוד, לראות את האיידול שלך להתחיל להלחץ ובמקום לחייך להיראות מעט תהומי.
"אתה הבאת אותי ל'מה זה'?" ג'ונגקוק לא נשמע מרוגש, אפילו לא מעט. האמת שהוא היה המום לחלוטין, מבוהל. עיניו פעורות לרווחה במן חוסר אמונה שכזה.
"אני מניח, כן." הבלונדיני ענה, לא מבין למה שותפו הפך לכל כך רציני.
הוא באמת האמין כי עשה מעשה טוב בכך, הוא חשב כי הגשים לצעיר ממנו משאלה, לא הייתה לו שום כוונה לפגוע.
"תגיד, אתה שפוי?" הצעיר בא להתרומם, מתעלם מכל הדיבורים מסביב וגם מקים סוק ג'ין המנחה ששם לב אל השניים.
"על מה אתה מדבר?" ג'ימין לא הבין, מסתכל מסביב ואז על ג'ונגקוק.
למה הברונטי מתחרפן לו דווקא עכשיו? לפחות שיעשה זאת אחרי התוכנית, אבל למה דווקא עכשיו?
"אתה ביקשת ללכת, אתה חפרת לי כל הבוקר." הוא הוסיף, מסתכל על הצעיר בחוסר הבנה, הוא לא הבין היכן טעה.
"ביקשתי לפגוש אותו, לא ללכת ל'מה זה'!" הוא קרא, תולש את ידו מזו של ג'ימין ונעמד, מצטער על מעשיו כשמבין באיזה חלק הם בתוכנית.
"אני רואה שיש לנו מתנדבים!" ג'ין צעק למיקרופון, מסמן לברונטי ולבלונדיני לרדת אל הבמה.
ג'ונגקוק ניסה לרוץ בחזרה למקומו, אך זה היה מאוחר מידי, כל המבטים עליהם ואילו הם... יורדים במדרגות עד להגעתם אל המקום המבוקש.
"מה שמותיכם?" שאל, מעביר את המיקרופון לג'ימין המבולבל שמציג את עצמו ולג'ונגקוק האדום שמציג את עצמו גם כן.
למה הוא כל כך מובך? את זה ג'ימין לא יבין לעולם. יכול להיות שככה זה כשאתה ליד האיידול שלך?
"אתם ללא ספק זוג מיוחד ויפה," ג'ין החמיא.
הבלונדיני מיהר וניסה למחות על ההשארה המטופשת אך נכשל, המיקופון היה אצל הברונטי ואילו הוא עמד דום, קפוא.
"מי יהיה העיוור?" שאל לפתע גורם לג'ימין לתהות, עיוור?
"הוא." הצעיר מלמל בשקט, מכין את עצמו.
הבלונדיני אינו הבין דבר אך הניח כי הוא צריך להיות הקורבן פה, נראה כי הצעיר אינו הולך לשתף הרבה פעולה איתו.
ג'ין מיקם את הנמוך אל מול קרש העץ עם החור והבד.
ג'ונגקוק הלך אל מאחוריו. הבוגר החל להבין את הסיטואציה, מלמטה הוא יכל לראות כי כל הקהל בנוי מזוגות, בגילאים שונים אך, כולם מעל גיל שמונה עשרה.
ג'ין וג'ונגקוק דיברו, הרבה יותר מידי זמן, נדמה כי הם מתווכחים.
"אוקיי, אנחנו מוכנים!" קים סוק ג'ין חייך, מתקרב אל ג'ימין ולוחש לו באוזנו "מצאת לך אחד תמים."
"החוקים הם כאלו, ג'ימין יכניס את ידו לתוך החור, ימשש ויגיד מה הדבר שהוא ממשש."
הבלונדיני הבין, הוא הבין למה שמע הרבה על כל הקונספט ולמה הצעיר השתגע.
ג'ימין עצם את עיניו, מכניס את ידו אל תוך החור שבקרש, מאחורי הוילון וממש.
היה לדבר צורה מעט עגלגלה, טיפה יותר בולט משאר הגוף.
כתף? חשב לעצמו.
הוא מישש מסביב מעיוורון, עד שזיהה פרט מסויים, ריצרץ ואז כפתור.
הבלונדיני פער את עיניו, רואה את ידו המלטפת ומחזיקה בדבר מה ארוך.
מולו פניו של ג'ונגקוק הצעיר, עיניו עצומות מתענוג, חיוך מרוח על שפתיו.
הוא גנח בשקט, כמו לחישה.
"פאק." ג'ימין מלמל, מרגיש את איברו של הצעיר.
התחושה הייתה יותר מידי מוכרת לו, מזכירה לו אותו בעברו.
גם אז אינו יכל לעמוד הפיתוי, וגם עכשיו.
ידו נעה קדימה, מתרחקת מעט מן גופו של הצעיר ומכה חזק.
אפשר להגיד כי הדבר היה כמו בעיטה לביצים, מכה כה חזקה הגרמה לברונטי להתקפל בכאב.
ג'ימין הניח שסוק ג'ין הבטיח לצעיר דבר מה בשביל שיסכים, בגלל זה הם התווכחו מאחורי הקרש.
ג'ימין צחק בגאווה, שמח כל כך עד ששכח כי כל מה שקרה הינו באשמתו, ג'ונגקוק אינו אשם כלל. הוא ניסה לברוח והוא התווכח עם ג'ין.
למזלו הדבר אינו הפריע לו באותם הרגעים, הוא פשוט היה מלא במן תחושת ניצחון כזאת.
הוא נתן לצעיר מכה בביצים, אפשר להגיד שהחזיק אותו בביצים, בכל המובנים.
"יא!" הוא צעק, אוחז באיזור חלציו בכאב, מתגלגל על הרצפה.
קים סוק ג'ין נראה המום גם הוא, קצת לא מבין לאן תוכניתו התקדמה ואיך הגיעה למצב הזה.
"לא סיפרת לי שיש לך תוכנית מין." פארק ג'ימין ניגש את המפורסם, מסתכל עליו בשאלה.
"בתור כתב זאת לא העבודה שלך לדעת דברים כאלו?" ג'ין התחכם, גורם לבלונדיני להזעיף את פניו.
אוקיי, אחד אפס לג'ין.
"שתיים אפס לי." ג'ין תיקן, גורם לבוגר לפעור את עיניו. המפורסם הזה, הוא מדיום בנוסף לכל?
"האמת שאני אקסטרה לארג'." ג'ימין פער את עיניו, כמעט נותן להן ליפול מחוריהן.
"יא! אתה סוטה!" ג'ימין צעק, מתרחק מן הסוטה שמולו, שוכח את הצעיר מאחוריו כשבורח.
"הוא סוטה." מלמל לעצמו בניסיון להרגע, נושם עמוק.
"פאק." מלמל, מבקש מנהג המונית לעצור.
"ג'ונגקוק."
00000000000000000000000000000000000000000000000000000
היי!
מה קורה?
איך אתם מרגישים היום?
אני מרגישה נפלא כי...(הפרקים גם תוזמנו טוב) יש לי יום הולדת שש עשרה! (יאיי, חוקית בקולנוע!)
אני ממש מקווה שנהניתם מהפרק. ושיהיה לך יום קסום ומלא בג'ונגקוקים קטנים בתוך ראשכם. בהצלחה!
YOU ARE READING
Neighbors (Jikook)
Fanfictionבבניין קטן שבעיר בוסאן מתגוררים זוג שכנים, כל אחד עסוק בענייניו. הראשון בעבודתו התובענית בתור כתב והשני בתור גיימר שרק עבר אל הדירה. במהלך שהותם בבניין מתרחשות מספר אי הבנות וצירופי מקרים שכל מה שאפשר לספר עליהם, זה תזמון גרוע - או ליתר דיוק, מושלם...
