Neighbors (Jikook)

פרק 4 - נגיעה חלקלקה

הוא הרגיש ידיים חמות מחזיקות בו, הן היו גדולות ומגוננות.
עיניו עדיין מכווצות בפחד, ידיו עדיין כמוצות לאגרופים קטנים. נשימות חמות הורגשו על פניו, הן היו עדינות והיה להן ריח נעים של מנטה.
לאט פקח את עיניו וצפה בזוג עיניים שחורות למולו, ליבו דפק כמשוגע בחזהו.
מהעיניים הוא עבר אל האף הקטן והחמוד, משם אל עצמות הלחיים המעוצבות של האדם, אחר כך לשפתיו האדומות - כנראה מהעובדה שאכל ראמן חם עד לפני מספר דקות. משם אל הנמש החמוד שעל סנטרו, ליבו כמעט נפל כשראה את כל פניו יחדיו.
הוא שכב על רגליו של השני כשידו הימנית של העליון מחזיקה במותניו וידו השמאלית בראשו. לשניים היה חם, הבוגר אף הזיע.
●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●
דפיקה נשמעה על דלתו של הצעיר, ואילו הוא כמעט רץ בשביל לפתוח אותה. מאחוריה עמדה נערה יפייפיה, מעט גדולה יותר מג'ונגקוק וצעירה מג'ימין.
"ערב טוב." היא בירכה והוא בירך אותה בחזרה ונתן לה להיכנס אל ביתו החם.
רעש של מים נשמע מהמקלחת שנמצאה בצמוד לכניסה, העובדה שהמים דולקים כשהברונטי עומד לידה גרמה לתהיות לעלות לראשה, קונספירציות על רוחות רפאים ובובות בעלות תודעה עצמית.
"יש כאן מישהו?" שאלה את הצעיר בבילבול ואילו הוא הנהן לשלילה.
המים השתתקו ודלת המקלחת נפתחה כשהברונטי נזכר.
"רגע, כן י-" הוא לא סיים את משפט או ליתר דיוק, את התיקון של הטעותו לפני שהנערה שאלה "ג'ימיני אופפה?".
"מינה?" ג'ימין ההמום הסתכל על תלמידתו הצעירה ואז על שותפו, שאלה עלתה בראשו.
בתור כתב הוא תמיד העלה השערות מטורפות וקונספירציות - אפשר לראות כי הצעירה היא תלמידתו.
"ג'ימיני אופפה?" הצעיר שאל בתדהמה והעיף את מבטו ההמום בין השניים.
בדומה לבוגר גם הוא אינו הצליח לנחש את הקשר שבין השניים.
"ג'ימין הוא המורה שלי לכתיבה ותחקיר עיתונאי." מינה הסבירה לג'ונגקוק וראתה את ההקלה על פניו, אומנם ג'ימין היה עדיין מבולבל.
"אגב, אתם גרים ביחד?" הצעירה שאלה והקפיצה את שניהם במקומם, הם אינם ידעו איך להסביר את מה שקרה.
"כן." ג'ונגקוק ענה בישירות אך אינו הסביר את הסיבה לכך, הבלונדיני מצא כי זה תורו, בתור אדם שכותב הרבה לא אמורה להיות לו בעיה להסביר את המצב.
"זה התחיל כשנתקענו בערב הכריסמס, בשירותים, יחדיו." לאחר שהוציא את המשפט מהפה הוא הבין עד כמה הזוי הוא נשמע.
"אתם... בשירותים... בערב הכריסמס?" קולה של מינה חרק מעט כשתמונה מוזרה של השניים עלתה בראשה.
הם ישבו יחדיו כשידיהם שלובות וחיוכים מאוהבים מרוחים על פניהם, קשר העיניים ביניהם חזק ובלתי ניתן לקריעה.
הצעירה ניערה את ראשה ומיהרה להתאפס על עצמה.
"אני יכולה להיכנס לשירותים?" שאלה בנימוס והשניים הינהנו במהירות ובמבוכה.
מינה נכנסה אל השירותים ונטשה את השניים לנפשם.

"את מדמיינת." מלמלה לעצמה לאחר שנעלה את דלת השירותים.
"ג'ונגקוק וג'ימין, אין סיכוי." צחקקה לעצמה ונעמדה אל מול המראה המרובעת שבשירותים.
היא סידרה את שיערה החום, חקרה את פניה העדינות, עינייה החומות והמלוכסנות, לחייה הסמוקות מעט וחולצתה בעלת המחשוף הבינוני - רגיל שכזה.
היא נשמה עמוק והרגיעה את חשדותיה, שניהם היו גברים שלא הראו משיכה לגברים אחרים, הם לא יכלו להיות משהו אחר.
לפתע עיניה החומות נפלו על זוג מברשות שיניים זהות, הן היו מחוברות אחת לשנייה וגרמו לתמונה נוספת לקפוץ לראשה.
השניים עמדו אחד ליד השני, ג'ימין לבוש בחלוק כחול ואילו ג'ונגקוק בחלוק ורוד, השניים מצחצחים את שינייהם כשהם מצחקקים ומלטפים אחד את השני.
מינה ניערה את ראשה בפעם השנייה לאותו היום.
היא לא האמינה כי מחשבותיה ממשיכות להכות בה, שוב ושוב.
"אין סיכוי, הם ג'ונגקוק וג'ימין." מלמלה פעם נוספת והתקדמה אל עבר הדלת.
היא רצתה לצאת מהשירותים אך לפתע שמעה את השניים מדברים, מינה החליטה להישאר במקומה ולהאזין לשיחה שמתנהלת בין השניים.