התעוררתי בבוקר שלמחרת לקול הבכי הרועש של מקס. נאנחתי והתגלגלתי כדי לראות מה השעה. 6 בבוקר . איזה יופי .
תזכרו , אני יכולה להיות מאוד עוקצנית ב-6 בבוקר.
העפתי את השמיכה מעליי ונעמדתי . סחבתי את עצמי מעבר למסדרון אל החדר של מקס . פתחתי את הדלת , הדבר הראשון שראיתי זה את התינוק שלי עומד בעריסה ובוכה .
"היי בייבי" אמרתי , מרימה אותו. הוא נרגע מהבכי כשהרמתי אותו . הוא התחיל למצוץ את האצבע שלו כשירדתי איתו במדרגות . אני יכולה לשים את מקס על הספה מול סדרות מצוירות ולנסות לישון קצת עד שמקס יצטרך אותי שוב . לקחתי את השלט ושמתי ערוץ ילדים אקראי.
מיקמתי את מקס על הספה והלכתי למטבח . לקחתי בקבוק מהמקרר וחיממתי אותו במיקרוגל. המיקרוגל ציפצף , לקחתי את הבקבוק ובדקתי אותו על פרק כף היד שלי . מעולה . סגרתי את הדלת של המיקרוגל והלכתי בחזרה למקס . העברתי לו את הבקבוק והתיישבתי על הרצפה , נשענתי על כרית שהייתה על הרצפה ועצמתי את עיניי בתקווה שאוכל לישון עוד קצת .
**
"אמא !" מקס צעק , מנסה להעיר אותי . קמתי מבוהלת. "כן בייבי ?" שאלתי בעייפות , מתיישבת. בדקתי מה השעה , 6:50 . נאנחתי והסתובבתי בחזרה למקס . "מה אתה צריך , הוד מעלתך ?" שאלתי משתחוה לו . הוא ציחקק , "רעב" הוא אמר . "מה אתה רוצה לאכ-" נקטעתי ע"י דפיקה בדלת. "מי זה?" שאלתי בבהלה . מי הגיע לכאן בפאקנינג שבע בבוקר ?!
התחלתי להסתכל סביבי , דברים של מקס זרוקים בכל מקום . הטרמפולינה שלו , הבקבוק שלו , הוא!
"זאת אלינור!" החברה הכי טובה שלי . "למה את כאן ?" צעקתי תוך כדי שאני מנסה להחביא את הדברים של מקס . "תיכננו לצאת לשופינג בשבע . זוכרת ?" היא שאלה והמשיכה לדפוק על הדלת . "תני לי להיכנס !" היא צעקה. "לא" צעקתי , "א-אני ערומה !"
"למה את מסתובבת בבית בשבע בבוקר , ערומה?"אלינור שאלה . "כי .. בדיוק עכשיו יצאתי מהמקלחת !" עניתי ואלינור צחקה .
"אני נכנסת דניאל" היא אמרה
"אין לך מפתח ! הא !" אמרתי
"כן דניאל , יש לי מפתח ."
עיניי התרחבו כאשר הדלת נפתחה. הרמתי את מקס מהספה ורצתי למטבח. הסתתרתי מאחורי האי, ושמעתי את אלינור נכנסת .
שמתי את ידי על הפה של מקס כדי שיהיה בשקט. הוא ציחקק , "שששש" לחשתי . "דניאל?" אלינור קראה כאשר נכנסה לביתי. "אני לא אסתכל אם את ערומה" היא אמרה
"מבטיחה?" שאלתי
"נשבעת" היא אמרה.
"העיניים שלך עצומות ?" שאלתי .
"כן" אלינור ענתה .
הצצתי מצד האי , רואה את אלינור מכסה את העיניים שלה עם ידיה .
"אוקיי תשמרי אותם סגורות" אמרתי לה ורצתי לחדרי .
"בו !" אלינור צעקה, מורידה את הידיים מהעיניים שלה. ניסיתי להסתיר את מקס , אבל זה היה מאוחר מידי. מקס כבר היה חשוף.
"מי זה הילד הסופר - מתוק הזה ?" אלינור שאלה. "ה-הוא .."
"אני רוצה את האמת" היא הוסיפה . בלעתי את רוקי.
"הוא הבן שלי" הודתי. פיה של אלינור נפער .
"הוא של ליאם ?" אלינור שאלה בשוק.
"לא. הוא שלי . אני זאת שסחבה אותו בבטן שלה וילדה אותו. אני החבאתי אותו במשך שנה. אני לא נותנת לליאם איזשהו קרדיט פה"
"או מיי גאד .. " אלינור לחשה "למה לא סיפרת לי?" "פחדתי .. והייתי נבוכה בגלל שליאם עזב אותי שמסתבר שהייתי בשבוע השני להריון"
"מי עוד יודע?" אלינור שאלה
"את היחידה" אמרתי
"יכולת להגיד לי , את יודעת .. יכולת לבטוח בי" היא אמרה . "אני יודעת , ואני מצטערת.. אבל בבקשה אל תספרי לאף אחד" אמרתי
"אני לא אספר" היא לחשה וחייכה "הוא חמוד . הוא בקושי דומה לך או לליאם "
גיכחתי. "אני לא יודעת למה הוא לא דומה לנו"
אלינור הנידה בראשה באיטיות .
"מה ?" שאלתי
"אני צריכה עוד הסברים " היא אמרה
"אני יסביר לך בזמן הקניות . סגור ? "
"סגור"
"רגע .. לואי מסיע אותנו .. מה נגיד לו על מקס ? אלינור שאלה .
"אני אגיד לו שמקס הוא הבן של חברה שלי ואני שומרת עליו לכמה שבועות . אני אגיד לו לעצור במעון של מקס ואני יוכל להשאיר אותו שם בזמן הקניות . " אמרתי
"מה העובדות במעון חושבות שאת בשביל מקס ? " אלינור שאלה
"הן חושבות שהוא האחיין שלי" עניתי
"את שקרנית דיי טובה" אלינור אמרה
"תודה" אמרתי וקרצתי .
