פרק 17

1.3K 117 11
                                    

מישל הניחה יד מרגיעה על כתפו של ג'קסון וחייכה אליו, היא ניסתה לגרום להתרגשות והחרדה שחש להיעלם, או לפחות להירגע ולכן לחשה לו "תירגע." 

הוא לקח כמה נשימות עמוקות, ככל הנראה זה הלחיץ אותו יותר, לעמוד במרכז האולם שכול תשומת הלב מופנית אליו, יכולתי להבין אותו, מצחו התקמט בלחץ.
הוא השקיע מאמץ רב להירגע, הוא עשה זאת לא נכון, כל מה שהוא היה צריך זה לשכוח מהכול, לתת לראשו לצוף, כאילו שום דבר אינו קשור לאחר.
מישל הבינה כי ג'קסון לא יצליח להירגע בכוחות עצמו, היא העבירה את מבטה לאחור, לעברם של המורים ידעתי שהיא חיפשה אחד ספציפי, מתי שעיניה נחו על תומאס שצעד קדימה והתקדם בצעדים בטוחים, היא לא הייתה צריכה לדבר, הוא ידע מה הוא צריך לעשות. הוא הדף בחוזקה את ג'קסון ההפתעה החליפה את מקומה של החשש ומישל ניצלה זאת. היא אחזה בו שלא ייפול וידה השנייה חלפה במהירות על צווארו, קעקוע שעל ידה זהר וג'קסון התכווץ בחוסר נוחות ולחץ את ידו על צווארו. הוא צעד אחורה וידה של מישל נפלה לצידי גופה, ידו של ג'קסון כיסתה את הקעקוע והוא הביט לעברנו בחשש מהול בכאב, וכולנו הבטנו בו בסקרנות וחיכינו לרגע שבו ידו תרד מצווארו ולעיניו ייחשף הקעקוע, ג'קסון הביט סביב בחשש, ידו לחצה בחוזקה על עורו ונראה היה שפחד להסירה, תהייתי אם עורו שרף, אבל לא נראה שכך היה המקרה ואם באמת עורו היה שורף או הכאב היה גדול, זה מה שהיה מעסיק אותו. אך עיניו חלפו על פנינו והוא נראה. הוא לקח צעד אחורה והתרחק מעט מהשורה המסודרת, ידו רעדה והוא החל להוריד אותה באיטיות, הוא הביט בנו ובתגובה שלנו, ככל הנראה ציפה לגרוע ביותר. אבל שידו נשמטה לצד גופו וראינו את הקעקוע, זה היה המחזה היפה ביותר.

הקעקוע שלו זהר בצבע זהב שמסביב התבנית היה פס דק בצבע שחור, שהיה הגבול של הקעקוע שהתבהרה לצורה ברורה ומוגדרת שהתגלתה לבסוף כעיגול אחד חיצוני ועיגול נוסף קטן יותר בתוכו, ממרכז שני העגולים נמתחו קווים אלכסונים שחצו זה את זה. הקעקוע שלו הזכיר לי גלגל, אך למרות פשטותו של הוא משך את העין, ולא יכולנו להסיר ממנו את המבט, כמו עש שנמשך לאש.
לאחר שראינו את הקעקוע הסתקרנו לדעת מה יהיה הקעקוע שיופיע על צווארנו. התלמיד הבא התקדם ונעמד מול מישל ולא חיכה שישבקו ממנו, מישל חייכה לעברו קלות, מבטו היה רגוע, הנחתי שרגשותיו סערו מבפנים, אף כי השליטה העצמית שלו הייתה ראויה לציון גם אם היא הייתה חיצונית בלבד. היא הניחה יד אחת על כתפו בעוד ידה השנייה עברה באיטיות על צווארו, צרבה את עורו והוא התכווץ מעט, כשידה הרפתה וגילנו את הקעקוע שהוא ניחן בו.

כך היא עברה עד שהגיע לליס שעמדה לפניי, חיוך רחב ומאושר עלה על שפתיה והיא לא טרחה להסתירו, מישל העבירה את ידה כפי שעשתה עם כל התלמידים לפניה, ליס אפילו לא התכווצה, היא הייתה נרגשת ושמחה שאפילו לא חשה בכאב שהקעקוע נקבע על עורה. היא הביטה בי בסקרנות, הייתה שאלה בעיניה וידעתי שזה לגבי הקעקוע שלה, שלא הצלחתי לראות בבירור ולכן, נשענתי קדימה על מנת לקבל זווית צפייה טובה יותר ואיזון של גופי החל להתערער מכיוון שרגל אחת נשארה על הקרקע. עם זאת יכולתי לראות את הקעקוע שלה שהיה מצפן שהקווים שלו היו משלובים בזהב ושחור על צווארה. הוא לא נראה בעל קשר מסיום אליה, אך כפי שהמורים אמרו נגלה את הקשר בהמשך.

שהיא התקדמה לעברי, החרדה לפתה את בטני, סקרנות ופחד התערבבו זה בזה ולא יכולתי להבדיל בניהם. ניסיתי להרגיע את הרגשות שהשתוללו כמו סערה, לקחתי נשימה עמוקה ורוקנתי את ראשי מכל מחשבה ועצמתי את עיניי. יכולתי להרגיש את ידה שחלפה על צווארי, ידה הייתה קרובה מספיק אך אינה נגעה, הרגשתי עקצוץ ושריפה שהסתדרו לתבנית בעוד חלק אחד דעך וחלק שני התגבר. נשכתי בחוזקה את שפתיי וניסיתי לחשוב על כל דבר מלבד הכאב. זה היה אמור להסתיים וציפיתי לרגע הזה ושהוא קרה נשמתי לרווחה. ככל הנראה הייתי היחידי שהרגיש כך מכיוון שידה הוסרה מצווארי, התנשפות האוויר המופתעת של תומאס היה הדבר הראשון ששמעתי. לאחר מכן כולם פנו להביט בו, עיניו לא סרו מהקעקוע שהוטבע בעורי, המבט שלו היה מזועזע ומפוחד כאחד ונימת קולו רעדה שדיבר "הקעקוע הזה לא יכול להתקיים."
מילותיו זה הדבר האחרון ששמעתי לפני שאיבדתי את הכרתי.

~~~

5 זוכות מאושרות יקבלו את הפרק הבא לפני כולם.

מה צריך לעשות?

1. לעקוב אחרי הפרופיל.

2. לשתף בקיר שלכן את הסיפור עם קישור (למי שהסתבכה שתיצור איתי קשר).

3. לשלוח  לי הודעה עם כתובת מייל שאוכל לשלוח את הפרק הבא.

אפשר להשתתף עד 24.09 בחצות.

הפרקים ישלחו לזכות יום אחרי.

באהבה, 

וויט א'נגל.


Until you comeजहाँ कहानियाँ रहती हैं। अभी खोजें