Until you come

פרק 14

לחשושים של התלמידים חלפו בכיתה חלקם של התרגשות וחלקם של חרדה וחשש. קולה של מישל קרא מעל ראשם והשתיק את התלמידים והיא המשיכה "הקסם שלכם כרגע גולמי, לא מפותח מספיק על מנת לעזור בידי בעת חשיפת הקעקוע, לכן אתם חייבים להיות רגועים, חשיפת הקעקוע דורשת ממני קסם ואנרגיה מרובה ועל כן חרדה או הלחץ שתהיו נתונים בו אינם מסייעים בידי אלא דורשים ממני מאמץ רב יותר לחשיפה הקעקוע שלכם וזו הסיבה שחשוב מאוד שתבואו רגועים ותשמחו על כך שהצעד הראשון שלכם בתור קוסמים מתחיל, לכן להמשך היום אני אשחרר אתכם, תתכנו היטב לטקס ותגיעו הכי טוב שתוכלו, הטקס מתחיל בשמונה בערב." קריאת צהלה נשמעו. בכיתה, חיוך זעיר עלה על פניה של מישל והכיתה התרוקנה מיד אחרי, שמחתי על כך לפחות היה לי זמן לנוח במיוחד אחרי שלא הפסקתי אפילו לאכול בהפסקה האחרונה.

*

הנקישות חדרו מבעד לקורי השינה והעירו אותי במהירות עד שנפלתי מהמיטה שלי, קמתי וכמעט מעדתי לכיוון הדלת, לבסוף הגעתי אליה ופתחתי אותה בתנופה, ליס עמדה שם מבטה בחן אותי היטב, היא שילבה את ידה. הבדלים בנינו ניכרו היטב, היא עמדה מולי בשמלה כתפיות ארוכה ושחורה ונעלי עקב השיער החום שלה היה מסודר בקפידה ונפל על כתפיה, היא הייתה מאופרת ולעומתה נראיתי מרושל, השיער שלי היה מבולגן, המכנס שלבשתי נתלה ברפיון על מותניי, החולצה שלי נזרקה על הרצפה בחדר ועיניי היו עצומות למחצה, נשענתי על המשקוף והחזרתי לה מבט משועמם ועייף.

היא הביטה בי בזעזוע, היא דחפה אותי פנימה לתוך חדרי ולאחר מכן טרקה את הדלת בעזרת רגלה "אתה אפילו לא לבוש!" הקול שלה נשמע טרוד וזעוף, ממש כאילו ביצעתי פשע נורא, היא פתחה את הארון שלי והחלה לחקור את הבגדים שלי עד שעיניה צדו חליפה מפוארת למראה, היא הוציאה אותה במהירות והחיוך המלא ביטחון על פניה לא השאירו שום מקום לספק, הלכתי ללבוש את החליפה הזו, ללא שאלות ואין מקום לערער. לא יכולתי שלא לעקם את פניי לנוכח זה, הבחירה שלי הייתה בגדים קלילים, חליפות מפוארות נשמרו בשביל אירועים מיוחדים ובית הספר לא נכלל בקטגוריה זו, לא משנה איזה טקס הופק בחסותו. אך הפעם לצערי אפילו לא יכולתי לבחור את האופציות שעמדו לרשותי.

"יש לך רבע שעה" היא העבירה מבט חרד בין השעון שעל ידה ואליי, חייכתי לעברה חיוך מרגיע והנחתי יד על זרועה בזמן שלקחתי את החליפה מידה "אני לא צריך יותר מזה." צעדתי למקלחת.
"אני ממש מקווה שתהיה מוכן שאני אחזור לכאן עוד רבע שעה." היא צעקה מאחוריי ולאחר כמה שניות שמעתי גם את הדלת נטרקת אחריה.

~~~

ראש השנה קרוב, ואיך היה תחילת הלימודים?

מקווה שיש לכם קצת זמן לפרק מקסים. ותחזיקו לי אצבעות שאני אצליח לערוך עוד אחד בקרוב.

הראש שלי מלא ברעיוניות חדשים ומעניינים אבל לצערי אין לי זמן לכתוב כמעט בכלל.

באהבה,

וויט א'נגל.