Hailee

פרק 17

אני מגיעה למשמרת, חצי שעה לאחר שסקוט התקשר וביקש שאגיע, ואני בקושי מסוגלת לעמוד על רגליי. אני מותשת, ורוצה שהמשמרת הזו תיגמר על אף שעדיין לא התחילה. הברכיים שלי רועדות ואין תקשורת בין הגוף למוח שלי, אני לא בטוחה איך אני הולכת למלצר במצב הזה.

אני מתארגנת באיטיות אל המשמרת, מושכת את שיערי לפקעת מסורבלת וקושרת את הסינר סביב מותניי. אני תוחבת לכיס של הסינר שני עטים, פנקס ופותחן לבקבוקי היין. אני יוצאת אל חלקה הקדמי של המסעדה, עושה את דרכי אל סקוט בצעדים כושלים.

״אני צריך שתיגשי לשולחן ארבע ותיקחי מהם הזמנה, זה השולחן היחיד שלא קיבל התייחסות. לאחר מכן תעזרי לשאר המלצרים בהוצאת המנות ואיפוס המסעדה.״ סקוט מעדכן אותי במהירות, אני סורקת את המסעדה ורואה שהיא מלאה כמעט עד אפס מקום.

אני מהנהנת מבלי להגיד מילה, מפחדת שאם אדבר אז סקוט יקלוט אותי. גלגלי המוח שלי עובדים קשה מתמיד, אני מחשבת את הפעולות שלי קדימה ומשננת אותן. אני מזכירה לעצמי שסקוט ביקש ממני לגשת לקחת הזמנה, אז אני גוררת את רגליי אל עבר השולחן.

בשולחן יושבים שלושה גברים, לבושים בחליפות ומדברים על עסקים. אני נושמת נשימה עמוקה, מותחת חיוך מאולץ על שפתיי ושואלת אם הם מוכנים להזמין. הקול שלי נשמע מוזר באוזניי, ואני ממהרת לשכנע את עצמי שזה הכל בראש שלי.

״משהו נוסף?״ אני מרגישה כאילו העולם סביבי מתנהל לאט מהרגיל, ואילו אני מתנהלת במהירות שיא. הגברים מנידים בראשם לשלילה, אני מוודאת מולם שההזמנה שלקחתי מהם היא נכונה ולאחר שהם מאשרים את דבריי אני הולכת להקליד את ההזמנה במחשב. אני מרגישה סופר מרוכזת בפעולותיי, וכל הזמן מזכירה לעצמי שאני צריכה להתנהג נורמלי. אני מרגישה מאותגרת, מוכרחה להוכיח לעצמי שאני מסוגלת לתפקד תחת ההשפעה של הסם.

״היילי, צאי מההלם.״ סקוט קורא מאחוריי, מבהיל אותי וגורם לי לקפץ במקומי. ״הכל בסדר?״ הוא זוקף לכיווני גבה מבולבלת. אני מיד מתעשתת על עצמי.

״בטח.״ אני משיבה במהירות ומשפילה על מבטי, על מנת שלא ליצור אתו קשר עין. העיניים שלי אדומות, וזה עלול להסגיר אותי במידי. ״אני פשוט קצת עייפה, ולא מרגישה טוב.״ אני זורקת את התירוץ הראשון שקופץ בדעתי.

״את באמת קצת חיוורת. אל דאגה, אשחרר אותך הביתה ברגע שיתאפשר.״ הוא מבטיח.

״אני אלך לעזור לצוות,״ אני עוזבת את עמדת המחשב וממהרת לעשות את דרכי אל הבר, אני צריכה להוציא את הזמנת השתייה של הלקוחות שלי ולאחר מכן לבדוק אם המנות הראשונות מוכנות. אני מצליחה לארגן את סדר הפעולות שלי באופן הגיוני בראשי.