סוד המלאכים הנופלים - Falling Angels

פרק 24

קת'רין ידעה שזה לא רעיון טוב מה שהיא עושה אך היא רצתה לעזור בדרך כלשהי למורק שהזיע ונלחם שם. היא הרגישה חסרת תועלת אחרי שראתה אותו ומה שהוא עשה למענה עד כה ובעודה עוקבת מהיכן המפלצים מגיחים היא נכנסה אל תוך שטח של היער שאינה הכירה עוד ופחד עבר בגופה כמו גלי חשמל, צמרמורת מן הקור ששרר לפתע והחשכה.
הכול היה חשוך מבוא השדים וקור אפלולי הורגש מסביב יחד עם הערפל שאפף את היער ובעודה מתבוננת לצדדים סביבה היא שומעת קולות דיבור כבדים ומחליטה להציץ במתרחש. היא התיישבה בין שני שיחים שהסתירו את גופה הדק והקטן ומבחינה בשני דמויות שעומדות זו לצד זו אך לא רואה את פניהן שהיו מכוסות במסכות והערפל הקשה עוד יותר יחד עם זווית ראייתה. "ההתקפה הזו תחליש אותם כעת נערי, אתה תראה" אמר אחד הקולות שטון דיבורו היה כבד ועמוק, קר ומעביר פחד בכל מילה שהוציא מפיו. קת'רין לא הצליחה להביט בהם עד הסוף דרך השיחים הללו ופחדה גם שתתגלה ובעודה עוצרת את נשימתה שמעה את קולו המוכר של אחיה, ג'יימס "אנחנו נשיג אותה מלכי, אתה תשלוט בהכול". היא לא הכירה את הטון הזה שלו, נוטף רוע וקור, עמוק שכזה וחסר כל רגש אלא רק זכרה את חיוכו השמח כשהיו יחדיו בבית משתוללים וקולו העדין והדואג "אני מרגיש שיש פה עוד נוכחות גשמית נוספת חוץ ממני וממך" אמר הקול שאינה הכירה וקישרה לכך שזו המלאך הנופל. קת'רין פערה את עיניה בבהלה, ליבה דוהר בקרבה מדאגה ופחד והיא החלה לרוץ אחורה חזרה אל המקום ממנו הגיעה, שומעת קולות ריצה אחריה. היא החלה להתנשף בלחץ ודמעות נגרו בעיניה, היא רצתה להאמין בו שלא יעשה דבר שכזה, שאינו הבוגד שכולם חושבים, בוגד נוסף במשפחתם שאינם קשר דם אמיתי אך היא גדלה עימם כל חייה. "אני אתפוס אותך קטנה" שמעה מסביב, כאילו הוא בכל מקום וידעה שזה הוא לבטח, זה המשפט שתמיד היה אומר לה בילדותם כששיחקו תופסת יחדיו "מורק" מלמלה "הלוואי והיית כאן" קולה שבור ובלעה את רוקה בזמן הריצה שהרגישה מעייפת בכל דריכה על הקרקע והרגישה אותו מאחוריה, תופס בכתפייה ומפיל אותה אל הקרקע הלחה מן הקור.
"לא!" זעקה וניסתה לדחוף אותו, היא לא זיהתה אותו כמעט והיה נראה שהשתנה לחלוטין. שיערו השחור כנפט היה ארוך יותר ממה שזכרה לפני כחצי שנה ועורו חיוור כשלג, עיניו חסרות כל רגש ושחורות כליל וכנף יחידה פרוסה מגבו. הוא לא הרפה ממנה וניסה לתפוס אותה שוב לאחר שקמה והיא בעטה בו וזה כאב לה בנשמתה, בליבה ורואה את הבעתו הכועסת שהתעקמה באי שביעות רצון "מנסה להילחם? חלשה" גיחך וקת'רין נשכה את שפתיה בלחץ, הוא צודק, היא חלשה מידי מולו כרגע וראתה כי שלף פיגיון שחור עם כתובות אש באותיות שלא הכירה, מוזרות.
"או שתבואי איתי או שאגרום לך לבוא, אני גם ככה צריך רק את ליבך למען מלכי אך אם תהיי בחיים זה יתרון למעננו" אמר ג'יימס ושמה לב ללבושו שהיה בגדים שחורים מבריקים מעט "בחיים לא" אמרה ונשמה עמוק, נזכרת במה שמורק אמר לה. הוא אמר לה שהיא צריכה לשלוט בכוח שלה על מנת שתוכל לנצלו כראוי, שאת כנפיה הכניסה פנימה כאשר נרגעה וחשבה על חומו של מורק כשחיבק אותה. היא ידעה שמה שמצית את כוחו של מורק זה הכעס שלו, הרצון שלו להגן וכאשר ג'יימס התקדם אליה בצעדים כבדים שגרמו לצמרמורות לגופה מן הילתו האפלה היא עצמה את עיניה ודמיינה את מורק נדקר וזועק, דמיינה את חבריה מתים והרגישה איך דמה מתחמם בקרבה מן הכעס, מן הרצון להיות מועילה לקרב שלהם, מן הסערת רגשות שחוותה בגלל אחיה שבגד באמונתה ופערה את עיניה לרווחה בצווחה רמה. הכנפיים יצאו מגופה לאחר שחתכו את בשרה בשליפה והרגישה את כוחה עובר בגופה. עיניה בהקו בלבן ושיערה הנחושתי ארך בעוד עורה מחוויר ודמעות מדם נוטפות מעיניה "האמנתי בך ואתה תשלם על זה!" זעקה בכאב, שריון שלא הכירה הופיע על גופה מכסף וסמל המלאך עליו, הקשת שמורק נתן לה הופיעה כשחשבה עלייה וכיוונה אותה לעברו של ג'יימס.
ג'יימס המופתע היה פעור עיניים ותקוע במקומו מן ההפתעה, הוא אינו ציפה לשינויה או בכלל אינו ידע שהיא מסוגלת, שכוחה חזר אליה. קת'רין רק חשבה על זה שהיא צריכה להרוויח זמן בשביל מורק שיגלה שהיא כאן כיוון ששמה לב כי אין שדים יותר. "אז קיבלת את הכוח שלך חזרה, מעניין" אמר ג'יימס והעביר את שיערו לאחור "מעניין אם את יודעת גם להשתמש בו, או מה הוא בכלל" גיחך והגיח מאחוריה במהירות, אוחז בכנפיה ומנסה לקרוע אותן ממקומן "אההה!" אנקות כאב וצווחות נפלטו מפיה והיא בעטה בו מאחור, מכניסה אגרוף לפרצופו עם הכפפת כסף שעטפה את ידה וכשכשל מעט לאחור דרכה את הקשת ופגעה ברגלו "תתפלא אך גם בלי הכוחות הספקתי בחצי שנה של חיפושיי אחריך לריב מכות הרבה" אמרה בכעס וקולה נטף שנאה, היא שנאה את מי שהוא כעת ומבחינתה אינה הכירה אותו כלל. ג'יימס נאנק מכאב ואחז את רגלו, שולף את החץ הטהור מגופו ושם לב כי החור אינו נסגר "את תמותי כאן אחותי היקרה" אמר בכעס וכיווץ את גבותיו "אני לא חושב" נשמע קולו של מורק מאחוריו בעודו תופס בכנפו היחידה של אחיה ועוקר אותה ממקומה.