סוד המלאכים הנופלים - Falling Angels

פרק 3

פרק 3 : 

קת'רין עצרה מתנשפת מול בית הקברות, הוא בדיוק כמו בחלום שלה, אותה ההרגשה, המראה, העצים. 

צמרמורת חלפה בה והחלה להסתובב בין הקברים ולא ראתה את שלה כמו בסיוט. נשמה בהקלה והתיישבה מול קברה של סבתה, זה בית קברות דיי מפורסם והם קברו אותה שם ולא זיהתה את המקום תחילה בגלל המסלול המוזר מן היער של הפנימיה ולא ידעה שהפנימיה המוזרה הזו קרובה כולכך. היא תמיד אהבה לספר לסבתה מה עובר עלייה שהרגישה כאילו היא מקשיבה לה,  אך היא הרגישה שמישהו עומד מאחוריה, ההרגשה הקרה שהרגישה בקפיטריה ונעמדת מבוהלת, רואה את הנער המסתורי ההוא מולה "מצטער שהבהלתי אותך, באתי לבקר את הוריי" הסביר את סיבתו שהוא כאן "זו סבתך? " שאל וקת'רין הנהנה. עיניו בלעו אותה כמו חורים שחורים ושיערו הסתור גרם לו להראות יפה תואר "אני מורק ואת החדשה בטח" הציג את עצמו וקולו שקט ועמוק. קת'רין השפילה את מבטה לקרקע  "קת'רין שמך " אמר כשלא הציגה את עצמה חזרה והרימה את מבטה במהירות, מופתעת שקרא לה בשמה ולא כמו האחרים כהחדשה, מוזרה. היא הרגישה חשופה לידו, כאילו הוא קורא אותה כמו ספר פתוח, חוקר את שיערה, עינייה, גופה  "ברשותך קת'רינה אלך לקבר הוריי" אמר וחייך קלות, הוא התקדם לקבר הוריו והיא עמדה קפואה והמומה. אף אחד לא ידע את שמה המלא, מה קורה פה? היא חזרה לעצמה, מניחה ורד שמצאה ליד קבר אחד "תנוחי בשלום סבתה" מלמלה והלכה אל חדרה דרך המסלול שזכרה שהגיעה בו שמעה לפתע את הצחוק האפל ההוא ואת מה שנשאר מדרכה רצה. 

בערב, הלכה קת'רין ללמוד בספרייה כיוון ששמעה שיהיה בחן בהיסטוריה ואת החומר הזה לא הכירה כי בבית ספרה הבריזה רוב הזמן.
היא ישבה לבדה בשולחן צדדי שהיה ליד מדפי הספרים וסיכמה את החומר בשלווה. היא התחילה לקלוט את החומר הזה אך הרגישה מישהו מתיישב מולה והרימה את מבטה מן המחברת, רואה את עיניו השחורות. היא נשענה לאחור בחוסר נוחות כאשר הוא חייך חיוך מהפנט לכיוונה והשפילה את מבטה למחברת והמשיכה לכתוב, אסור לה להיראות חלשה והייתה לה הרגשה רעה לגביו.

"מעניין שמישהי כמוך הגיעה לפנימיה השוממת הזו" אמר כמהרהר בקול. קת'רין הרימה את מבטה שוב במהירות "כמוני? איך כמוני" הרגישה נרגזת קלות, הנער המקולל צחק "כמוך זו מופרעת, חקרתי עלייך קצת"  השיב בחיוך שובב והיא הרימה את גבותיה בהפתעה, למה שיחקור עלייה ? "כמו מה?"  שאלה הוא עשה את עצמו חושב ואמר "אחיך נעלם" המומה הייתה קת'רין וקמה אוספת את חפציה "תפסיק עם זה, תציק לאחרים" אמרה בבהלה, אף אחד לא יודע זאת חוץ מג'סי ובת', אולי הפיצו זאת? לא יכול להיות. היא מהירה לחדרה והוא הספיק להדביק אותה בהליכה ועמד מולה. היא באה ללכת ממנו אבל הוא תפס את זרועה בעדינות שהפתיעה אותה "מצטער על התנהגותי, פשוט זה לא רגיל שחדשים מגיעים לכאן" היא נאנחה "אין לך את החברה המוזרה הזו שלך?" שאלה ברוגז ומורק החל לצחוק בזמן שקת'רין גילגלה את עינייה והוא נשם עמוק "זו התאומה שלי, ג'סיקה " היא ידעה זאת אך לא ידעה למה פלטה את מה שאמרה והמשיך לומר " תמיד טוב לדעת על החדשים" קת'רין נאנחה ביאוש, הוא לקח את ידה והוביל אותה לחדרון קטן וחמים עם אח "זה המועדון" אמר "מה אתה רוצה לדעת?" שאלה מהר, היא מותשת "הורייך למדו פה פעם? שמעו על המקום הזה ממישהו?" קת'רין הנידה בראשה "לא, הם לא סיפרו לי כלום" אמרה והינהן "לרוב יש פה שושלת או עשירים או שפשוט הם יתומים והמנהלת לוקחת אותם תחת חסותה, כמוני וכמו אחותי " אמר בהסבר וקת'רין הנהנה בהבנה  "אני משוחררת?" שאלה בחוסר סבלנות ומורק הרים את גבותיו "מעליב, כן, לילה טוב לך" הוא חייך קלות אך היה נדמה כי באמת חש נעלב "לילה טוב " אמרה והלכה לחדרה במהירות. 

קת'רין נשכבה במיטתה קוראת את המדריך או ספרון החוקים שנתנו לה לשנן אך תוך שעה נרדמה עם הספרון על בטנה והרוח נושבת דרך החלון הפתוח ואותו הסיוט חוזר עם משהו חדש.

"תברחי קת'רין, תברחי!" מישהו צעק אלייה, קולו היה מוכר לה וכאשר הסתובבה אחורנית היא ראתה את ג'סי מוחזק ע"י אדם שפניו מוסתרות במסכה שחורה ושיערו ארוך. גופו העליון חשוף וחיוור כמו שאר גופו ועיניו השחורות נעוצות בה. היא המשיכה לרוץ ושומעת בתוך ראשה "לא תוכלי לברוח לתמיד קת'רינה" היא נתקלה במשהו, הצללים רדפו אחריה והיא נפלה לקרקע בצרחה.