מחוננת במסרה חלקית

פרק 25

טוב הגיע הזמן לחזור הביתה, אז כולנו עוזרים לאימא של תומר והתפלאתי לראות שמליסה עושה הכל כדי לעזור לאימא שלה, אני מודה שלא הייתי כמוה כשהייתי בגילה...
היום הזה היה ממש כיף, נהנתי בו ממש, חוץ מהרגע המביך עם תומר... אבל בתכלס הכרתי ממש את תומר ואת המשפחה שלו, ואת שחר, והיציאה הזאת קירבה בין שחר לספיר, אז אין לי על מה להתלונן!
באוטו החלטנו שמליסה תשב מקדימה כי היא חשבה שמגיעה לה אחרי הכאב ראש שעשינו לה, ממש צינית כמו אח שלה זאתי.
אז יצא שאני ותומר התיישבנו הכי מאחורה.

בתחילת הנסיעה לא דיברנו, עדיין היינו קצת מבוישים ממה שקרה אני חושבת, בעצם אני לא חושבת - אני בטוחה.
ואז תומר החליט להגיד משהו אבל בגלל הרעש שעשו מליסה, ספיר, שחר וירין עם השירה הזוועתית שלהם, כל מה ששמעתי היה: "∆{$¶°™$÷°√}¶×°£℅®¥|§√£©™∞≈π≠".
הוא הסתכל עליי וחיכה לתגובה שלי.
"ל-א  ה-ב-נ-ת-י  כ-ל-ו-ם!" אמרתי לו והדגשתי את המילים שלי כי ידעתי שגם הוא לא ישמע אותי.
הוא כנראה הבין, והוא התקרב אליי וחזר על דבריו.
"אמרתי שלא תביני לא נכון - אני לא חושב שאת יפה או משהו ובגלל זה הסתכלתי עלייך מקודם... אהה, ז'תומרת אני לא אומר שאת מכוערת..."
הוא התחיל להסתבך ומלמל לעצמו משהו ואז סובב את הראש לכיוון ההפוך ממני.
"זה בסדר, אני מבינה למה התכוונת." אמרתי לו תוך כדי התקרבות אליו כדי שישמע אותי.
ראיתי עליו שהוא קצת נרגע אך משום מה עדיין היה בלחץ כלשהו, אז החלטתי לשיר. אם יצתרף אליי זה יוריד מהלחץ שלו, או מה שזה לא יהיה, לא?
"I would jump right over into cold, cold water for youuu!" - שרתי

"And I hope you knowwww," - שחר שר אחריי.

"I wont let go!" ואת זה תומר שר

אני לא אשקר לכם אבל כששמעתי את הקול שלו ממש הופתעתי. יש לו קול כזה רך ונעים לאוזן. אף אחד מאיתנו לא השקיע כששרנו הרי זה רק מכונית וכולנו כאן מכירים אחד את השני, אבל הקול של תומר היה נשמע כלכך מושקע וכאילו הוא שנים שר מקצועי.
משום מה רק אני הייתי מופתעת מזה, אז החלטתי להתעלם, והמשכנו לשיר.
פתאום הגיע שיר שקט. מליסה היא זאת ששמה את השירים וזה מסביר את הבחירה שלה - וואן דיירקשן "Littles Things".
כולנו נהננו מהשיר גם אם זה נשמע פתטי, אבל נהננו, אין מה לעשות השיר הזה יפה.
לרגע חשבתי שתומר שוב בוחן אותי והסתכלי לצד, בחשדנות הפעם, ולא כמו בפעם הקודמת, והוא שר והסתכל קדימה בכלל. כנראה סתם נהייתי פרנואידית.
שוב פעם הופתעתי מהשירה הכלכך מדויקת ויפה שלו. לא שמעתי אותו מזייף פעם אחת אפילו.
"תומר?" שאלתי.
הוא הסתובב אליי וחיכה להמשך המשפט שלי.
"מאיפה אתה יודע לשיר ככה?"
"אני מנגן ועם הנגינה יוצא לי לשיר הרבה ולאט לאט השתפרתי." אני לא מאמינה שאפשר לשיר כלכך יפה בלי שיעורי שירה ופיתוח קול!
"אתה חייב להירשם לדה וויס או.... אקס פקטור, או לא יודעת מה! אתה שר מדהים!" התלהבתי כי אני בטוחה שהוא ינצח באיזה תחרות בסגנון הזה.
הוא צחק, סובב את ראשו ומלמל לעצמו משהו.
"מה?" לא שמעתי את מה שהוא מלמל.
"אה סתם, אמרתי שגם את יכולה לשיר מאוד יפה יש לך חוש קצב ויש לקול שלך פוטנציאל אדיר לשירה." הרגיש לי כאילו הוא איזה שופט באחת מהתוכניות האלו, אבל גם הרגיש לי שהוא סתם מזבל לי את השכל, אני יודעת טוב מאוד שאני לא שרה יפה.
כאילו לא שממש שרתי מחוץ למקלחת/אוטו, אבל אף פעם לא אמרו לי על זה משהו...
"כן טוב, הבנתי שאתה ציני."
"אני לא! את מוזיקלית אבל את עדיין לא יודעת את זה כנראה!" הוא התעקש וגם שאל אם אני מנגנת בכלי מסוים. ואת האמת שכן.
"כן, אני מנגנת בפסנתר ותופים למדתי שנה כשהייתי קטנה..." כן, כן, במקום ללכת לחוג בלט כמו רוב הילדות אצלי בכיתה, הלכתי ללמוד תופים...
"ידעתי! אז את כן מוזיקלית."
היה שקט בינינו לכמה רגעים, ובנתיים התנגן השיר "Closer" של ה- Chainsmokers.
"את רוצה לבוא אליי מתישהו ונעבוד על השירה שלך? או שסתם, אה, תנגני איתי?" הוא הציע לי ודיבר כאילו היה הילד הכי ביישן בכל הבית ספר, מה שממש אבל ממש לא היה נכון.
"האמת שיש לנו עוד מעט מבחן, אז..."
"נו את מחוננת או לא? את לא צריכה ללמוד לזה הרבה, תפספסי רק שעה, שעתיים זה לא ישפיע על הבחינה שלך!" הוא ניסה לשכנע אותי כמה שיותר, אבל באמת שלא ידעתי. זה גם היה נשמע לי קצת מוזר. מה הוא רוצה ממני פתאום?
בכל זאת הסכמתי והחלטנו להיפגש מחר אחרי בית ספר.

• • •

הדבר הראשון שראיתי אחרי שירדתי מהאוטו היה הפרצוף שספיר עשתה לי.
'מה??' סימנתי לה.
'שלא תחשבי שלא שמעתי את הדיבורים שלכם' היא אמרה את זה בלי קול.
מה היא רוצה ממני עכשיו. זאת הייתה שיחה נורמלית לגמרי. לא היה בשיחה הזאת שום דבר מוזר או מיוחד. חוץ מזה שהוא אמר שהיה כל מיני רגעים של שקט ממש מביכים.
אבל זהו...
נכנסנו לבית שלי וישר הלכנו לחדר שלי.
"סנאפ מה היה שם ביניך לשחר?" שאלתי אותה ישר.
"אפ אפ אפ, קודם כל תסבירי לי מה קרה ביניך לבין תומר באוטו ועם הגלידה וכשהוא בהה בך."
"מה? כולה אמרתי לו שהוא שר יפה והוא אמר שיכול להיות לי פוטנציאל לשירה אז מחר הוא רוצה שננגן ביחד והוא יראה אם באמת אני יכולה לשיר," עניתי לה הכי בכנות, "ולגבי הגלידה ראית איך הוא היה נראה. מסכן הוא לא לקח שום גלידה אחרת ולא היה נעים לי. ולגבי הקטע ההוא אין לי מושג מה קרה אבל הוא אמר שאני לא אחשוב שהוא חושב שאני יפה, ואז הוא הסתבך ואמר שאני גם לא מכוערת וכו וכו."

ספיר ישר חייכה חיוך סוטה כזה.
"שלא תחשבי על זה אפילו! ומספיק דיברנו עליי, עכשיו תספרי לי מה קרה עם שחר!"
"אהה אל תשני נושא!"
"אני לא משנה נושא אני הראשונה ששאלה על זה, את זאת ששינתה נושא!"
"לא נכון!"
"כן נכון!"
"טוב נו אני אספר לך..". היא נכנעה והתחילה להסביר לי מה קרה שם. מתברר ששחר אמר לה שהוא מחבב אותה והוא רוצה שהם יצאו לאנשהו אבל שבגלל שהוא לא רגיל לזה יקח לו קצת זמן.
בסוף הם החליטו שילכו לקניון לאכול איזה משהו ביום שאחרי המבחן.
"וואוו! התקדם יפה ביניכם!" אמרתי ואז נזכרתי במשהו. "טוב, שניה, אני חוזרת!" אמרתי ויצאתי ישר מהחדר.
רצתי לחדר של ירין.
"ניצחתיייי!!!" צעקתי כשנכנסתי לחדר שלו.
הוא הסתובב אליי עם פרצוף מופתע.
"ניצחת במה?" הוא שאל.
"הם יוצאים לדייט!!!"
"אבל לא התערבנו בסוף יא דבע!"
"לא איכפת לי ניצחתי!" אמרתי ורצתי בחזרה לחדר שלי.
ספיר הסתכלה עליי מוזר, '?' זה מה שראיתי על שהפרצוף שלה.