פרק 23

59 6 5
                                    

היום שבת אז החלטנו לצאת למשהו שיקח לנו את רוב היום. אימא של תומר התנדבה להסיע אותנו לים המלח.
"סנאפ יש לך הכל?" אני שואלת את ספיר.
"לא, לא מצאתי תחתון של ביקיני. הארון שלך פשוט לא מסודר, לא מוצאים פה כלום!" היא מתלוננת ובאה אליי עם החלק העליון של ביקיני סגול עם נקודות וורודות בהירות.
"את בטוחה שלקחת את זה מהארון שלי?" אני מתפעלת, "בחיים לא היה לי ביקיני כזה."
היא בוהה בי ואומרת "לא אז לקחתי את זה מהארון של ירין. מאיפה את רוצה שאני אקח את זה אם לא מהארון שלך??"
אני מרגיעה אותה ופשוט מחפשת לה בקיני אחר. יש לי מלא, איך היא נפלה דווקא על אחד שיש רק חצי ממנו, ושלא דעתי על קיומו...
אחרי שסיימנו להתארגן הלכנו לראות מה עם ירין ואם הוא מוכן. הוא שכב על המיטה שלו עם הטלפון ביד ומוזיקה.
"אתה מוכן?" שאלתי אותו.
"איזה דברים כבר יש לי להכין, הבגד ים עליי וזהו. איזה סיםורים איתכם הבנות, שעתיים להתארגו כשיכולתם להתארגן תוך חמש דקות..."
"אה סליחה, אל תזלזל בנו, בסוף אתה תצתרך משהו שלא יהיה לך ולנו יהיה כי התארגנו ואני לא אביא לך." אני אומרת ויוצאת מהחדר שלו.
בפאומיות אני וספיר מקבלות מלא הודעות ומתברר שהבנים פתחו קבוצה בוואצאפ. איזה חופרים הם, ועוד אומרים שבנות מדברות הרבה...
החלטתי לשים אותם על השתק, במילא לא קורה שם שום דבר מעניין וחשוב.
אימא של תומר אמורה לבוא לאסוף אותנו אבל כבר חצי שעה אנחנו מחכים לה כי היא אמורה להיות פה, והיא לא.
הו! שיחה מתומר.
"הלו?" אני עונה,"אתם באים או לא?"
"תקשיבי יש לאימא שלי איזה סיבוך עם אחותי. אבא שלי בדיוק נסע לאחותו כי יש לה יום הולדת אז הם עושים כל האחים ביחד משהו, והם מאוד ספונטנים אז הם החליטו על זה רק היום בבוקר. ואימא שלי תקועה עכשיו עם אחותי והיא לא יכולה להשאיר אותה לבד בבית, אבל גם מה תיקח אותה ותסע שעתיים סתם ככה? קיצר סיבוכים." הוא מתחיל לדבר והוא מדבר מהר. חצי מהדברים שהוא אמר לא הבנתי אבל לא נורא הבנתי בכללי...
"טוב תומר תנשום, אין לי בעיה לשמור עליה ולא לצאת איתכם - " באמת שאין לי בעיה עם זה, אני לא כזה אוהבת ים, כל הקטע זה לראות ולשמוע את הים. אבל את זה אני יכולה לעשות גם בחורף, וגם בחורף הוא יותר סוער ויש יותר רעש, וזה יותר יפה.
"לא, לא מה פתאום! את הולכת בטוח השאלה האם אני אבוא." הוא קטע אותי בסוף המשפט.
"לא, נו אל תתחיל איתי, או שאני נשארת או שהיא באה איתנו, אבל אתה לא נשאר."
מה אימא שלו תסיע אותנו וזה והבן שלה בכלל לא יבוא?!
ספיר מתחילה לעשות לי סימנים ולא מבינה מה קורה בשיחה אז אני אומרת לה עם היד שתחכה.
השיחה המשיכה ככה איזה חמש דקות עד שהוא השתכנע ממני ואחותו באה איתנו. אני לא מכירה אותה אבל אני בטוחה שהיא חמודה, והיא גם כולה בת 12 לא יהיה כזה קשה להעסיק אותה, כמה סלפים יספיקו...

* * *

לאחותו של תומר קוראים מליסה. מתברר שהיא מאומצת, והיא יודעת את זה. היא הילדה הכי חמודה שאני מכירה. היא כל הזמן הציעה לי אוכל וממתקים ושתייה והצטערה שאימא שלה עדיין לא מרשה לה להישאר לבד בבית גם אם היא בת 12 והיא גם לא מבינה את זה. בקיצור, אנחנו לא נסבול שהיא באה איתנו ולא נראה לי אפילו שנרגיש כמו בייביסיטר.
הגענו לים אחרי נסיעה מלאה בשירים. את הקו אני שמתי ושרתי וגם לרוב ביקשו ממני לשתוק בצחוק. היה איזה רגע אחד שתומר אמר לי שאני שרה יפה אבל הוא ישר חייך אז אני חושבת שזה היה בציניות. אני לא באמת שרה יפה.
א

ימא של תומר החליטה שבסוף היא תישאר איתנו וככה נוכל להנות גם בלי שמליסה תצתרך להיות דבוקה אלינו.
הבנים ישר הורידו חולצה ורצו למים בלי לחכות לנו אפילו.
אנחנו, הבנות, החלטנו להתחיל בקצת שיזוף. אני, ספיר, מליסה ואמה הורדנו את הבגדים שלנו ונשארנו עם בגדי הים שלנו שהיו מתחת לבגדים שלנו.
אני ומליסה רק השטחנו את המגבות שלנו על הרצפה ושכבנו על גבנו. לעומת זאת, ספיר ואמה של תומר, לקחו כסאות ונשכבו עליהן.
נשארנו ככה איזה חצי שעה ודיברנו מדי פעם. היה מזג אוויר ממש נעים, וגם היו לנו חטיפים ושתייה קרה.
תומר חזר לקחת מגבת ואחריו שחר וירין. תומר הסתכל עליי והיה לי קשה להבין את הכוונות שלו. מה הוא חושב כרגע? שאני יפה? שאני שמנה? באמת הייתה לי בטן יחסית שמנה והיא בלטה בביקיני הזה. גם הרגליים שלי שמנות. הוא בטח חושב שאני מכוערת ושמנה. הסתובבתי על הבטן שלי כדי שלא יראה אותה אבל אז נזכרתי שגם התחת שלי לא משהו.
רגע, למה איכפת לי ממנו וממה שהוא חושב בכלל? הוא כולה חבר של ירין. אני סתם מבולבלת בגלל שהוא בלי חולצה והקוביות שלו כל כך יפות.
תומר המשיך להסתכל עליי אז הפנתי את מבטי למשהו אחר וראיתי את שחר בוהה בגב של ספיר. הם כל כך חמודים!! למה הם לא אומרים כבר שהם אוהבים אחד את השני?? הם פשוט מתאימים וזה כל כך ברור שהם מאוהבים!
ירין הסתכל על תומר ועל שחר. "מה קרה נתקעתם?! נו, יאללה, קדימה, תעבירו לי את הקולה ואת המגבת שלי!" הוא אמר והתיישב לי על הגב.
"אווווץ'!!!" הוא מועך אותי! "יריןןןן!! אתה מרטיב אותי וגם מכאיב לי!" צרחתי עליו וכולנו צחקנו.

מחוננת במסרה חלקיתWhere stories live. Discover now