"שלום, אני רוצה להזמין בבקשה." סמואלה אמרה בטון גבוה ומיד החלה לצחוק.
"מה תרצי גברתי?" פרנקו התיישר ושאל בנימוס.
"אל תתייחס אליה," לינדה ציחקקה ונגעה בזרועו בקלות, מה שגרם לפרנקו לחוש רעד קל מסיבה לא מובנת. "זאת חברה שלי. סמואלה, תכירי את פרנקו. פרנקו, סמואלה." היא ערכה להם היכרות קצרה. "ואתה עוד אמרת שאני לא אצליח להביא לכאן לקוחות." דבריה גרמו לפרנקו לגלגל את עיניו.
"נעים מאוד, אבל אני באמת רוצה להזמין משהו." סמואלה אמרה ונעמדה בצד השני של הדלפק כשפניה מול פניהם.
"מה את רוצה להזמין?" לינדה שאלה.
"קפה הפוך בבקשה." היא השיבה וסידרה את שיערה כשראתה את השתקפותה על מתקן המפיות.
"אין בעיה, על חשבון הבית!" לינדה אמרה בצהלה והתקדמה אל עבר המטבח.
"מה פתאום!" פרנקו עצר את הצהלה.
"פרנקו, זאת חברה שלי. אני לא אבקש ממנה כסף." לינדה אמרה ושמטה את ידיה.
"אז אני אבקש," פרנקו אמר ופנה אל סמואלה. "זה יעלה לך 10 מטבעות."
"תפסיק להיות כזה מעצבן! אני אשלם עליה." לינדה ירתה בו.
"לא את לא, זאת ההזמנה שלה וגם ככה לא נכנס לכאן כסף." פרנקו הגיב בזמן שהסתכל על סמואלה וחיכה שתשלם.
"אין לי בעיה לשלם." סמואלה משכה בכתפיה והוציאה את הארנק מתיקה.
לינדה הבינה שאין עם מי לדבר ופרנקו עקשן כמו לא יודעת מה. היא נכנסה למטבח הקטן שנמצא מאחורי הדלפק ונסגר בעזרת דלת מוזרה כזאת כמו שיש בכניסה של ברים בסרטים על קאובוים.
בינתיים, פרנקו לקח את הכסף מסמואלה ולפתע עיניו נפתחו לרווחה בפחד.
"לינדה, אני חושב שנגמר לנו הקפה." הוא אמר וגירד את עורפו.
"לא נכון, יש כאן חבילה." הוא ראה את לינדה מהמטבח מרימה חבילת קפה.
"לא לא, הוא מקולקל." הוא אמר וניגש למטבח.
"לא הוא לא," לינדה אמרה והסתכלה על התאריך שהיה רשום על החבילה. "אפשר להשתמש בו עוד 3 חודשים."
לינדה החלה מיד בהכנת הקפה.
"א-את לא רוצה להכין לה קפה." פרנקו אמר ומיד התחרט, הבין שזה נשמע טיפשי.
"אני דווקא כן," לינדה אמרה בזמן שהמשיכה להכין את הקפה. "היא כבר שילמה לך, למה אתה מתקמצן עליה?"
"אני לא, פשוט-"
"בסדר, אז תפסיק להציק ותפנה לי את הדרך." לינדה אמרה וניסתה למצוא דרך להגיע לסמואלה כשפרנקו חוסם את דרכה.
"אני לא אפנה לך את הדרך." פרנקו נעמד זקוף והושיט את ידיו לצדדים, חוסם את הדרך עוד יותר.
"מה יש לך? תן לי לעבור!" לינדה התעקשה והכעס החל להתעורר בה מכיוון שהוא היה הרבה יותר גבוה וחזק ממנה וידעה שלא תצליח לעבור אלא אם כן הוא יזוז.
לפתע עלה לה רעיון.
"אימאלה, פרנקו!" היא אמרה בבהלה. "נפלה לך הפטמה!"
"מה?! אוי לא! איזה בושות!" פרנקו צווח וחיפש אחר פטמתו שלא באמת נפלה. תחמנית הלינדה הזאת.
הוא פינה את הדרך מבלי לשים לב ולינדה פילסה את דרכה אל סמואלה.
אחרי ששם לב שזה היה שקר, פרנקו צעק לעברה: "את עבדת עליי!"
הוא יצא מהמטבח בסערה והתעלם מכך שהדלת של המטבח פגעה לו בבית שחי. הוא הבחין שכוס הקפה כבר בידה של סמואלה והיא עומדת לשתות ממנו עוד שנייה.
"אל תש-" פרנקו ניסה לעצור את סמואלה אך זה היה מאוחר מדי.
YOU ARE READING
A Poisoned Coffee
Romanceלינדה מחפשת עבודה דחופה כדי שתוכל לשלם על לימודיה בקולג' ומוצאת מקום עבודה פנוי בבית הקפה "קפה בופה"*. לא הרבה אנשים הגיעו לבית הקפה ההוא ואחרי שגילתה את הסיבה מדוע, היא לא רצתה לעזוב מכמה סיבות. אהבתם את הסיפור? אנחנו בטוחים שתאהבו עוד סיפורי-טלנוב...
