פרק 21; Eighth case in UK-part 1(ALEX)

1.2K 184 36
                                    


25 בפברואר. התאריך הזה הגיע יותר מהר משחשבתי. קיבלתי לפני יומיים איזכור מאימי כדי שלא אשכח, חס וחלילה, לקנות שמלה. לא קניתי כי לא התכוונתי ללבוש אחת.

היא-וכשאני אומרת היא אני מתכוונת למזכירה שלה, ולא לה כמובן- שלחה לי רשימת שאלות אפשריות שהיה עליי לזכור את התשובות להן, אולם מה שהרגיז אותי הוא שעליי לדעת בעל פה את התשובות שהיו כתובות.

היא אפילו לא נותנת לי את האפשרות לומר מה שאני רוצה. אבל מה שהיא לא יודעת הוא שאני בחרתי לומר מה שאני רוצה, וזה יהיה נהדר לצפות בפניה באותו הרגע.

בשבועיים האחרונים הייתי עסוקה מאוד, לצערי, לכן לא יכולתי למצוא את הזמן לדבר עם אלכס ולהתחיל את התוכנית. החלטתי שאתחיל ברגע שאסיים עם מסיבת העיתונאים הטיפשית הזו, בתקווה שכלום לא יקרה בכמה שעות הבודדות שלא אהיה פה.

הייתה רגיעה בריבים של הבנים, אך אי אפשר היה לדעת מה יעשו בזמן הזה.

חששתי מכך, וגרמתי לבנות להישבע לי כי יתקשרו אליי אם יתרחש משהו לא טוב. טום והן (והמנהלת,כמובן) הם היחידים שיודעים לאן אני הולכת. לבנות סיפרתי, ומסתבר כי טום צוטט לנו. בסופו של דבר הצלחתי להוציא ממנו שבועה כי לא יספר לאף אחד אחר, עם חיוך גדול על פניו. כשהלך, ליאה טענה שהוא שמח שהיה היחיד מהחבורה לו סיפרתי, ואני רק גלגלתי את עיניי וזרקתי עליה את הכרית שהייתה הקרובה אליי ביותר.

כעת, עמדתי מול המראה שבחדרי. אם לומר את האמת, די התביישתי שהסתכלתי על הבבואה שלי בחוסר ביטחון, לכן בין רגע התעשתי וסגרתי את דלת הארון, מסדרת את מכנסיי הג'ינס השחורים והצמודים שלי ונועלת מגפיים שחורים.

אני לוקחת את הטלפון שלי ושולחת מבט מלגלג אל עבר הדף שישב על השולחן שלי בדרכי אל הדלת.

ביום לפני כן, אני נזכרת בשיעורים שעשו לי הבנות. הן החליטו שכיוון שרציתי לעשות רושם טוב של אישה חזקה ונחושה, היה עליי להתנהג כך.

"אז את אומרת שבאופן כללי, אני לא מתנהגת כמו אחת כזו?" שאלתי את ליאה, והיא מצדה גלגלה את עיניה וקמה, מקימה אותי יחד איתה.

"את צריכה לצעוד בצורה נכונה," היא אומרת ושמה יד על מותנה בעודה עושה את דרכה עד לדלת וחזור. מייבל זואי וארִיָה מוחאות כפיים כשהיא מסיימת את מסלולה.

"את צריכה לדבר בצורה נכונה," ליאה מסבירה לי ועושה תנועות עם ידיה. אני משלבת את ידיי ושמה את משקלי על אחת מרגליי, מסתכלת עליה במעט שעשוע.

"ותמיד, אבל תמיד," היא מזיזה את האצבע שלה מול פניה. "תגידי את מה שאת חושבת, ולא מה שאמרו לך לומר." אני מהנהנת ושתינו חוזרות להתיישב.

אנחנו כולנו קופצות כאשר כמה דקות לאחר מכן הדלת נפתחת, וטום, שהיה פה רק לפני רגע לאחר שהודה כי הקשיב לשיחתינו, נכנס בעודו ממלמל, "אל תשימו לב אליי," ונשכב על ביטנו על המיטה שלי.

Fixing The Broken-הוקפאWhere stories live. Discover now