פרק 13; Fifth case in UK-("Who the hell is Don?!")

1.2K 166 30
                                    

אם הייתם אומרים לי עוד כשהגעתי לפה שהתאומים יריבו על משהו שקשור אליי, הייתי צוחקת לכם בפרצוף.

אבל, כך היה היום.

פגשתי את החבורה- את כל ששת הבנים- במסדרון בעודי הולכת לשיעור עם החלק הראשון של השכבה השנייה, חבילות דפים ומחברות שלא הצלחתי להכניס לתיק שלי בידיי, מה שרק הזכיר לי שעד כה לא קניתי תיק חדש כמו שרציתי.

כמעט ונתקלתי באחד מהם בעודי לוקחת פנייה ימינה במסדרון הרחב.

"או, אווה, בוגר טאובּ," אמר לי לין עם פה מלא באוכל. אני כמעט וצוחקת. כמעט.

זה היה יום שני, כשלושה ימים לאחר יום הולדתי ה-19. אף אחד לא עשה לי שום מסיבה ולא אמר כלום לאחר אותו יום, אך משהו אמר לי שזה היה רק השקט שלפני הסערה.

למרות שעדיין לא קיבלתי את לין לפגישה, הוא הרגיש יותר בנוח לידי, כאילו היינו חברים מאז ומתמיד. לא היה לי מושג למה, אבל לא התלוננתי. האווירה הייתה הרבה יותר נעימה בכל פעם שביליתי עם הבנים. (-טוב, עם אלה שלא שנאו אותי.)

ניסיתי גם לסדר כך שנשב גם עם החברות שלי, אך בינתיים נראה שהמפגש לא יתקיים. אני לא אספר את זה לבנות, אבל אני חושבת שהם מתוחים מעט מהפגישה.-הרי בכל זאת, יש לזכור שעד כה הם כמעט ולא דיברו עם אף אחד (אף אחת, בעיקר).

מצאתי את העניין חמוד, אך לא הגבתי.

"בוקר טוב ובתיאבון, לין, בנים," אני מברכת אותם. "עכשיו, אם תסלחו לי, אני צריכה ללכת לכיתה להתכונן לשיעור."

"רגע, אווה," רובי עוצר אותי. "אני אעזור לך עם הדברים שלך." אני ממצמצת אליו. נראה שאבירות לא מתה לחלוטין.

"לא, זה בסדר אני אסתדר." אמרתי לו, למרות שידעתי שזה בכלל לא בסדר ושבכלל לא אסתדר. "אני אעזור לך, בלאו הכי אצטרך ללכת לשם בשביל השיעור איתך." אני נשברת לבסוף, נותנת לו את כל מה שהיה בידיי. "רגע, אווה אני אעזור לך גם אני," אני מרימה גבה כשלין תופס מאחיו את הציוד שלי.

"אני יכול לסחוב לה את זה בעצמי מצוין!" קרא רובי, מושך את הדברים לכיוונו.

"אז? כאילו גם אני לא יכול לעשות זאת!" אני מסתכלת על האחים ברתיעה ופחד, לא מבינה מה מתרחש. אפילו על פניהם של טום וקִירָן יכולתי לראות שגם הם מעט פוחדים מהתאומים.

"מה לעזאזל קורה פה?" אני שואלת אותם, אך אף אחד מהם לא עונה לי.

אני נאנחת, "אוקיי!" קוראת, מצליחה למשוך את תשומת ליבם. "שניכם יכולים לעזור לי, בסדר? ואני לא רוצה לשמוע יותר שום וויכוח! מובן?" הם מהנהנים בציות. "יופי," אני אומרת ומסתמנת להם להתחיל להתקדם.

Fixing The Broken-הוקפאWhere stories live. Discover now