פרק 5 : סטיב

12K 531 72
                                    

נק' מבט טיילור:

התעוררתי במקום לא מוכר , הגוף שלי כאב כל כך והראש שלי הלם בחוזקה .

הסתכלתי מסביבי בפחד , ומספר תמונות של מה שקרה בימים האחרונים קפצו לראשי .

הגוף שלי מותש , אני רעבה ודמעות מצטברות בעייני כשרמת התסכול שלי עולה.

הראש שלי לא מפסיק לכאוב וזה ניראה כאילו הוא מנסה לשחזר זכרונות מחוקים .

אני נופלת מהמיטה ונצמדת לקיר באיזה שהיא פינה בחדר , לרגע אני רואה שחור .

ואז אני כבר זוכרת הכול .

ההלבשה התחתונה שלי הייתה לחה והדבר הראשון שרציתי לעשות זה להפשיט אותה מגופי הרועד .

ניסיתי ליצב את הנשימה שלי בעודי מעכלת שנחטפתי וכמעט ונהרגתי ביום וחצי שאני נמצאת פה .

או שאולי יותר ? כמה זמן עבר מאז העונש שלי ?

העיינים שלי התרוצצו בכל החדר כאילו אני משוגעת .

וכשהבחנתי בפתק מקופל בשידה ליד המיטה שלי מצאתי את הכוח להעמיד את עצמי וללכת לראות מה רשום שם .

לא זיהיתי את כתב היד , למרות שבתוך תוך קיוויתי שזה מכתב מהבית.

בוקר טוב ליפייפיה הנרדמת ,
יש בגדים בארון ועוד כמה דברים שיש מצב שתצטרכי.
אל תעשי שטויות טיילור . כפי שזכור לי העונשים שלי לא משפיעים עלייך לטובה.
-לוק

חום גופי עלה והנשימה שלי נהפכה לכבדה יותר , העצבים שלי השתוללו ברגע זה , ושיחזרתי במוחי את המבט הכואב של לוקאס כשהאגרטל שזרקתי עליו במקלחת התנפץ לו על הרגל .

מבלי לחשוב יותר מידי קרעתי את הפתק המחורבן הזה ואת החתיכות כיווצתי לכדור שהתכתי בקיר ממולי.

לא התקדמתי לארון ליפני שבדקתי שאין שום מצלמות אבטחה בחדר ושזאת לא איזה מזימה שטנית של לוקאס .

פתחתי את הארון באיטיות ובחנתי את מה שבתוכו .

מצאתי חזיה ותחתונים במידה שלי ומיהרתי להחליף את מה שלבשתי .

לברוחWhere stories live. Discover now