פרק 1 : חטופה

26.8K 800 104
                                    

זה היה שישי בצהריים , מיהרתי להגיע הביתה לאחר שסיימתי את המשמרת שלי במסעדת היוקרה בה אני עובדת .

אני שונאת את העבודה שלי , למרות שהשכר שאני מקבלת הוא נורא גבוה אני פשוט לא מסתדרת עם כל האנשים הפלצנים והעשירים אשר מחכים שאני אבוא ואשרת אותם . זה מוריד מהכבוד שלי ומשפיל . אני יודעת שזאת העבודה שלי לשרת את אותם האנשים אבל אני טיפוס כזה שלא אוהב אנשים אשר חושבים שהם רמה מעל כולם , טוב לפחות רמה מעלי.

בדרכי אל הבית , אני לוקחת את הקיצור דרך שמוביל אל התחנה הישנה אשר נימצאת כמה דקות הליכה מהבית שלי כמו שאני עושה תמיד, ומקבלת את אותה הצמרמורת כשאני נזכרת למה שימשה התחנה הזאת בעבר . תמונות של שוטרים ומכבי אש מפנים ארגזים מלאים בסמים ומזרקים קופצים אל תוך החלק החשוב במוח שלי הזיכרונות , תמונות נוספות של כמה שוטרים אשר תפסו עברייני מין מתחבאים בבית הזונות הענק שהתפרש על חצי מהתחנה עולים לראשי ומיד לאחר מכן התמונות של הנשים אשר הוחזקו שם .

אני מנסה להדחיק מחשבות אלו במיוחד מכיוון שאני לא רואה אף איש בסביבה , ופחד מתחיל לחלחל דרך מעיל הפרווה שאני לובשת עד למרחבי גופי .

חורף עכשיו , ומחשיך נורא מוקדם . ככה שהמצב לא לטובתי . רק ארבע אחר הצהריים וזה מרגיש כמו אחד עשרה בלילה . המזג האוויר הקר לא תורם לי לתחושה שמישהו עוקב אחריי ומהירות ההליכה שלי מגיעה לשיא כשזה מדובר בעקבים שאני לובשת .

אני מרגישה רטט מהכיס הקדמי במעיל שלי ואני ממהרת לפתוח את הריץ' רץ' ולשלוף את הטלפון .

"הלו טיילור ? איפה את ?!" אני שומעת את אמא שלי לחוצה.

" אני בדרך , מצטערת על העיכוב שון רצה לדבר איתי ." אני מתנצלת בפני אמא שלי , ומספרת לה על המקרה שקרה עם הבוס שלי .

" מה עשית הפעם ? " היא נאנחת בגיחוך גורמת לי לחייך טיפה.

"כלום , האמת שהוא רצה להוסיף לי לשכר כי ראה שמגיע לי ." הרגעתי אותה , וחיוך גאה התפרש לי על הפנים .

" מותק זה ניפלא , רואה שאם קצת סבלנות העבודה משתלמת ? " היא אמרה ויכולתי לשמוע שהיא מחייכת תוך כדי.

"כן , אני סירבתי ." אמרתי טיפה מאוכזבת .

" למה ? "

" אני גם ככה עוזבת בקרוב , אז אני לא רואה סיבה לנצל אותו בצורה כזאת ." נאנחתי , נושמת אוויר קר .

" זה לא ניקרא ניצול , הוא הציע לך את זה וחבל שלא הסכמת לזה זה היה יכול לעזור לך עם הדירה הזאת שאת רוצה לעבור אלייה ." היא אמרה בכעס .

" אני יודעת מה עשיתי , ואני עומדת מאחורי מעשי ." אמרתי בביטחון .

"טוב לפחות זה ." היא עקצה אותי .

לברוחWhere stories live. Discover now