*פיפיל*
״את באה?״ לאונרדו שואל אותי מפתח חדרי. אני מהנהנת לעברו וקמה מהכיסא הקטן שנמצא ליד שידת האיפור שבחדרי. ״ואוו״ הוא אומר אחרי שסרק אותי במבטו.
״אתה נראה כאילו אף פעם לא ראית אישה יפה״ אני מצחקקת ומתקדמת עליו ״תמיד היית ותמיד תיהיי האישה הכי יפה שאני מכיר״ אני מחייכת עליו.
״אני דיי בטוחה שאמא וקנדל נעלבו עכשיו״ אני אומרת בזמן שאנחנו יורדים במדרגות. ״טוב, כולכן הנשים הכי יפות שדרכו על כדור הארץ״
״חנפן״
היום לאמא שלי יש יום הולדת אז החלטנו או יותר נכון אבא החליט ואיים על כולנו, שנלך לחגוג. וכשאני אומרת על כולנו אני מתכוונת גם על אמא.
״יואי למה אתה לא לבוש?״ שאלתי כשפרצופו של יואי נגלה לעיניי. ״אני לא בא״ ענה, באתי לענות אך לאונרדו הקדים אותי. ״תפסיק לזיין תשכל אתה בא״
״אוי נרדי, אני רואה שקיבלת את השמיעה של סבתוש.... אז הנה אני אסביר לך יותר טוב, אני. לא. בא״ צחקקתי כשהבנתי שתוך שניה הוא ילך להתלבש כשאבא יבוא.
״למה לעזעזל אתה לא מגיע?״ שאלתי יואי העביר את עיניו אליי ואמר ״יש לי דייט חשוב מאוד!״ לאונרדו ואני התחלנו לצחוק בקול רם.
״אתה? דייט? עם מי בדיוק?״ שאלתי כשאני לא מפסיקה לצחוק ״עם טוסטר״ ענה והתקדם למטבח.
~~~
אחרי חצי שעה אנחנו כבר בדרך בהרכב מלא חוץ מקנדל שנשארה עם מתאו בבית, כי היה חולה. גם יואי כאן למרות ה״דייט״ שלו, ברגע שאבא ראה אותו יואי עף להחליף בגדים.
אמא מלמלה שלפי דעתה היה עדיף לחגוג בבית ולא לעשות מזה בלאגן. לאמא תמיד היה קשה לחגוג את היום הזה במיוחד בגלל שאחותה אשלי, מתה ביום הזה.
אבא נותן לאמא את כול היום לעצמה ובערב הוא תמיד לוקח אותה לבלות. הוא תמיד מרגיש רגשות אשמה מאז.........לא משנה.
״הגענו״ יואי אומר ואני ממהרת לצאת מהמחשבות. אבא היה הראשון לצאת ואז אמא. אמא לבשה שמלת סטן שחורה וארוכה שהיה לה כולר מחובר.
כמו תמיד אלגנטי ויפה.
אני לבשתי שמלה מיני בצבע שחור עם מחוך קטן ושרוולים ארוכים. אבא לבש חולצה מכופתרת בצבע שחור ומכנס שחור, יואי ולאונרדו התלבשו כך גם.
התיישבנו במקומות השמורים וכולנו הסתכלנו בתפריט. ״אנטוניו! ידידי״ קול מבוגר נשמע מאחורי המושב שלי. הסתובבנו כולנו ואבא חייך עליו חיוך קטן בזמן שהאיש מתקדם עלינו עם עוד שני שבנים שנראים בערך בגילו של לאונרדו.
״איזה הפתעה נעימה״ האיש הזקן אמר כשמיהר ללחוץ את ידו של אבי. ״נעים להכיר משפחת אוילר אני ווליאם״ אמר ווליאם, מבטו נתקע אליי אך לא חישבתי לזה חשיבות יתרה.
בנתיים שווליאם מדבר עם אבא ולאונרדו אני שוקעת במחשבות שלי על צרפת, מיאן, קאם.
״פיפיל״ יואי נותן לי מכה קטנה ביד שמוציאה אותי מהמחשבות. ״כן, סליחה״ אני ממהרת לומר ומתעלמת מהמבט המבולבל של אבא.
״בת כמה את?״ ווליאם שואל, ״שבעה-עשרה וחצי״ אני עונה וחיוך עלוב עולה לפרצופו של ווליאם. ״אה, אז בטח אתם עדיין מתלבטים לגבי השידוך המתאים״ הוא אומר ואני מגחכת בקול מספיק רם בשביל שישמע.
ווליאם מקבל מבטים מקפיאים מהגברים שבשולחן -אבא לאונרדו ויואי- ״כן בטח״ אני ממלמלת ושותה את כוס המים שנחה על השולחן.
״אנטוניו תכיר את שני ילדיי, רפאל ומרקו״ אבא ולאונרדו לוחצים את ידיהם. רפאל אם אני לא טועה מתקדם ישירות אליי ומציע את ידו ללחיצה.
אני מביטה על ידו בזלזול רב ומגחכת הוא בולע את רוקו ומתקדם לעבר יואי, וכך גם יואי עושה.
״אני חושב שאחד מבני יתאימו באופן מושלם לבת שלך״ ווליאם אומר ועיניי נפערות לגמרי.
__________
היוש מתוקיםם💋
אז שני פרקים ביום זה הישג!!
אז פיפיל הולכת להתחתן בנישואי שידוך?
ויותר חשוב מזה, האם פיפיל שלנו מתחילה להבין שהיא מאוהבת בקאם?
YOU ARE READING
you helped me {2}
Romanceפיפיל או פיל האחות השנייה של משפחת אוילר האוצר שכול המשפחה מגנה אליו מאז. כשפיפיל היתה בת 11 נחטפה ונאנסה מאז הילדה קרה כמו קרח אף אחד לא מתקרב ומי שכן... היא לא ציפתה שהקאפו של צרפת הוא ימיס לה את הלב קאם ז׳רמן בן המשפחות הכי עשירות בעולם. העסקים...
