*קאם*
התעוררתי כשאני לבד במיטה וקול של מיי ברז נשמע מחדר השירותים. העפתי את השמיכה מעליי והתקדמתי לחדר הרחצה, דפקתי על הדלת ופיפיל פתחה אותה.
היא הייתה עם מברשת שיניים בפה ולבשה חולצה שלי שהגיעה לה עד אמצע הירך. היה אפשר לראות שהיא הייתה אחרי מקלחת, שערה היה לח ורטוב בפקעת שהייתה מסודרת על ראשה.
היא הסתובבה לרגע וירקה את המשחה שהייתה בפיה שותפה את הפה. ״מה?״ שאלה אחרי שהסתובבה בחזרה. ״אמרו לך פעם שאת מאוד יפה בבוקר?״ שאלתי ולקחתי את המברשת שיניים שלי.
פיפיל הסמיקה מעט, נישקה את הלחי שלי ויצאה מחדר הרחצה.
סיימתי לעשות את ארגוני הבוקר וירדתי למטבח. נירו כתב לי שהוא ומיאן הלכו לקניות ולהשתחרר מהמתח שמיאן הייתה בו אתמול.
פיפיל בדיוק הכינה קפה כך שגבה היה מופנה אליי. ״קאם בפעם הבא תלמד איך להתגנב״ צחקה והסתובבה אליי.
״מון ביז׳ו, את רומזת משהו?״ הצמדתי אותה לשיש שמאחוריה. ״לא רומזת, אומרת״ מבטה היה על שפתיי ואז חזר על עייני. פיפיל אוילר משחקת איתי.
״איפה מיאן?״ שאלה ולקחה שלוק מהקפה. ״יצאה עם נירו לסיבוב בקניון״ מלמלתי והסתכלתי בעיקר על שפתיה.
״טוב, אני יורדת למטה״ היא אמרה והלכה. נירו כבר כמה ימים חופר לי על להחזיר אותה לנויורק, אבל אני פאקינג לא יכול להחזיר אותה לשם.
המעודנים שלי מתפוצצים אחד אחד בגלל משפחת אוילר. הם כלכך נחושים להחזיר אותה שלא נראלי הם הולכים לוותר.
*פיפיל*
״תיראו תיראו מי חזרה״ קולו של ויקטור נשמע כשירדתי במדרגות. לקחתי את הפטיש שהיה קרוב והתחלתי לדפוק אותו במקומות מסויימים.
צרחות נשמעו מפיו. צרחות שכלכך נהנתי לשמוע. יש כאלה שיגידו שאני פסיכופטית אבל לא פאקינג אכפת לי, כשאת גודלת למציאות כמו שאני גדלתי בה את משנה כל דבר בעצמך.
בשביל לא להיות הילדה הקטנה של פעם.
״את יודעת מה? הייתי צריך להרוג את האמא הזונה שלך באפשרות הראשונה שהייתה לי!״ ויקטור צרח ומשהו בי השתחרר.
לקחתי את הסכין הכי חדה שראיתי ותקעתי אותה בכל מקום כמעט בגוף שלו, הדם השפריץ על פניי והצרחות התחזקו בכל שניה. איבדתי שליטה באותו הרגע שהמילים האלה יצאו מהפה המסריח שלו.
פתאום הונפתי באוויר ומישהו הרחיק אותי מויקטור שצרח כמו ילד. התחלתי להשתגע, הנפתי את הרגליים והידיים שלי באוויר ובטעות הסכין חתכה את עורו של הבנאדם שהניף אותי.
״פאק!״ שמעתי את קולו של קאם ומיד נבהלתי, פאק איזה מטומטמת אני!!
נחתתי על הרצפה וישר הסתובבתי. ״פאק קאם אני ממש מצטערת, בוא א..-אני יחבוש לך את היד״ אמרתי כשכולו בלחץ קאם הנהן ועלה למעלה במדרגות.
שניה לפניי שעליתי גם הסתובבתי לאחור. פניו של ויקטור היו אדומות מרוב בכי ואני די בטוחה שהוא איבד את הקול. כל הידיים והרגליים והבטן שלו היו דם.
שלושה חיילים ירדו למטה ופניהם היו בהלם ממה שהלך בחדר הזה. נייל היה אחד מהחיילים שירדו. הוא סרק את כל החדר ואז גם אותי. ״פששש. לא חשבתי שבחורה תיהיה מסוגלת לזה״ צחק והתקדם לעבר ויקטור.
~~~
״אני ממש אבל ממש מצטערת״ אמרתי אחרי שסיימתי לחבוש את היד של קאם. ״כן פיפיל הבנתי את זה״ אמר ולסתו הייתה נעולה מרוב עצבים.
״לא הבנתי, אתה כועס אליי?״ הוא לא ענה ״זאת פאקינג אשמתך קאם! תגיד בכלל תודה שאני מתנצלת״ אמרתי ובאתי לצאת מהחדר שלו אך ידו תפסה את ידי.
״איך זאת פאקינג אשמתי המזויינת אה? למה זה פאקינג אשמתי שאת השתוללת עם הסכין המחורבנת הזאת?!״ צעק ומבטו הרצחני שוב עלה לפניו.
״לא יודעת, אולי לא היית צריך להניף אותי באוויר כאילו אני בובה מזויינת!״ צעקתי בחזרה וניסיתי להעיף את היד שלו ממני ללא הצלחה. ״לא הייתי צריך לעשות את זה עם לא היית כמעט ורוצחת אותו!״
היה משהו במה שאמר אבל לא הייתי מספיק מוכנה בלהודות בזה. ״אני רוצה לחזור לנויורק!״ אמרתי והבעת פניו השתנתה. ״מיאן חזרה כבר מזמן אני רוצה לחזור למשפחה שלי!״
________
היוש מתוקיםם💋
אני מקווה שאתם מרגישים טוב ושכולכם בסדר🤍
את הפרק הבא אני יעלה ב23 כוכבים✨
(הפרק כבר מוכן)
YOU ARE READING
you helped me {2}
Romanceפיפיל או פיל האחות השנייה של משפחת אוילר האוצר שכול המשפחה מגנה אליו מאז. כשפיפיל היתה בת 11 נחטפה ונאנסה מאז הילדה קרה כמו קרח אף אחד לא מתקרב ומי שכן... היא לא ציפתה שהקאפו של צרפת הוא ימיס לה את הלב קאם ז׳רמן בן המשפחות הכי עשירות בעולם. העסקים...
