you helped me {2}

29: אנחנו

*קאם*

התעוררתי כשראשה של פיפיל מונח על חזי וידי נחה על מותנה. פיפיל הייתה מסוכנת, מאוד. אבל זה מה שגרם לי לרצות להתקרב יותר, לרצות עוד ועוד מהבחורה שלי.

היא הייתה כלכך שלווה שלא רציתי להעיר אותה. הצלחתי לקום מהמיטה בלי שהיא תתעורר והלכתי לשירותים שבחדרי, צחצחתי שיניים ועשיתי מקלחת זריזה.

״למה קמת?״ פיפיל שאלה בקול צרוד משינה. גיחכתי והלכתי לארון לקחת בגדים. ״קאם תחזור למיטה הזאת!״ פיפיל נאנחה והזין שלי התעורר באותה בקשה.

נישקתי למצחה וישבתי בצד המיטה. ״אני לא התכוונתי שזה יצא ככה״ היא מיהרה להוסיף וקברה את ראשה בין ידיה. ״היי, את לא צריכה להסתתר מפניי״ אמרתי והרמתי את ראשה.

״מה זה?״ היא שאלה ולא הבנתי, פיפיל נאנחה והוסיפה ״מה זה?״ האצבע שלה עברה ביני לבינה. ״מה אנחנו?״ שאלה ובלבול הופיע בפניה.

״אנחנו יכולים להיות כל מה שאת רוצה. את רוצה לשנוא אותי? תשנאי. את רוצה לצחוק איתי? תצחקי. את רוצה להרביץ לי? תרביצי. את רוצה לאוהב אותי? תואהבי״ כל מה שהיא רק תרצה יהיה.

עיינה הביטו בשפתיי וכמו כל מניאק החלטתי לנצל את זה. ״את רוצה לנשק אותי? תנשקי״ אמרתי ושפתיה פגשו בשלי.

~~~

״היא פאקינג האויב!״ נירו צורח עליי ואני מתאפק שלא לרצוח אותו בזה רגע. ״ואתה נישקת אותה״ הוא אומר ואני מהנהן ״אתה נישקת את הפאקינג אויב!״

אוקיי זה הספיק לי.

תוך שניה הדבקתי אותו לקיר. ״אתה לא תעז להגיד עוד משהו בנושא הזה או שאני נשבע שאני יצרוב אותך חי״ אמרתי ועזבתי אותו בדיוק כשמיאן נכנסה לחדר.

״היי קאםקאם״ מיאן אמרה חייכנית מתמיד. ״היי מיאני״ אמרתי את הכינוי שהדבקתי לה מאז שהיא הייתה בת שמונה. ״אתה יודע שתמיד היית האח אהוב על-״ קטעתי אותה בזה שזרקתי לה את המפתחות לרכב.

״תודה זבל״ מיאן אמרה ושלחה לי נשיקה באוויר. ״ואתה אדון חיי בסרט צריך לעזור לי עם השקיות״ גלגלתי את עיניי ונירו ישר יצא מהדלת אחרי מיאן בתור השומר האישי שלה והיחידי שאני סומך עליו עם הביטחון איתה.

________
היוש מתוקים💋
אז פרק קצר אני יודעת נא לא לכעוס🥰
morzis00 מזלטוב ילדה קקה שרק אותה אני משגעת כל שניה לגבי הספר😍