הלב עם הכדור

פרק 8

ה.כ: כשאני כותבת ״אמור״ הכוונה לamor - אהובתי (פשוט יותר קל לכתוב בעברית חחחחחח😁

״אמור? מה קרה?״ גאבי מתקרב אליי ומנער את שיערו מהמים הרטובים

אני מסובבת לכיוונו את הטלפון שלי, שיראה את הכתבה. פניו נופלים כשהוא רואה את הכותרת.

״לא ראו את הפנים שלך, אי אפשר לזהות שזאת את״ הוא ניסה להרגיע אותי ״נהיה זהירים מעכשיו״ הוא הבטיח ואני הנהנתי, למרות שעוד לא נרגעתי.

אני לא יודעת מה אני חושבת על כל העניין הזה של הפרסום, אני לא רוצה בזה. בטח שלא כשאני מתגייסת עוד חודשיים. אבל אני יודעת שזה יבוא, פשוט לא באלי להתמודד עם זה כרגע, אני רק מתחילה להכיר אותו וזה יהיה נחמד אם נעשה את זה בלי שכל העולם ידע.

״בואי״ הוא משך אותי לזרועותיו וישבתי כשזרועותיו עוטפות אותי מסביב. הוא שיחק לי בשיער ועצמתי את עיניי, מתענגת על הרגע. הוא החל לנשק אותי נשיקות קטנות בצוואר וחייכתי מאושרת.

״תשימי לי את השירים שלך״ הוא אומר לי תוך כדי שהוא מעביר יד בשערי ״אני אוהב אותם״ אני מחייכת אליו ומפעילה את הפלייליסט, הפעם פלוטניק וג׳ימבו מתנגנים עם השיר: חתולים.

״זה פלוטניק המדובר?״ גאבי שואל ואני צוחקת ״הוא ולא אחר״

״והשני?״ הוא שואל

״זה ג׳ימבו״ אני מסבירה לו ״הוא גם ראפר אבל כל כך לא מוערך מספיק״ אני שמה לב שהוא מחייך בזמן שאני מדברת והחיוך רק גדל ככל שאני ממשיכה. אני מדביקה לו נשיקה על השפתיים ונשענת על החזה שלו, מקווה שהרגע לא יחלוף לעולם.

~~~

״אנחנו מאחרים בואי כבר!״ דור צועק לי מהכניסה לבית ואני מנסה להזדרז, מחפשת בכל מקום בבית את הטלפון שלי, שכרגיל איבדתי.

״אני לא מוצאת את הטלפון! דור אולי תתקשר אליי במקום פשוט לעמוד שם?!״ אני מתעצבנת ודור מתקשר אליי

״מצאתי!״ אני אומרת ומוציאה את הטלפון שהיה חבוי מתחת לכריות בספה.

״יאללה בואי, לא לכולנו יש גאבי שיגן עלינו מהבוסית״ דור אומר ואני מגכחת, הקבוצה כולה לא יודעת שאנחנו ביחד רשמית. רק דור, פדרי, וסופיה יודעים. אני הייתי זאת שרצתה לשמור על זה בסוד, אני פשוט מפחדת, אני לא רוצה שכל העיניים יהיו עליי, אני שונאת את זה. כרגע אני רק נהנית.

נכנסנו לאצטדיון וראינו את לוסיה הולכת במהירות בין העובדים ונראית לגמרי עצבנית. דור ואני החלפנו מבטים לחוצים והלכנו לכיוונה ולכיוון שאר העובדים