הלב עם הכדור

פרק 4

קשה לי להאמין שהגענו.

דור ואני נכנסים לדירה שלנו למשך החודשיים הקרובים, והלב שלי עושה סלטות באוויר. הלוואי והיה לי זמן לפרוק את הדברים ולעשות סיבוב במקום אבל אנחנו מאחרים ליום הראשון בעבודה שלנו. אז מיד אחרי ששמנו את המזוודות לקחנו מונית לקאמפ נואו. תכננו להשכיר רכב, אבל עוד אין לנו זמן לזה (או כסף).

״המקום הזה עצום״ אני אומרת בתדהמה כשאנחנו נכנסים. לוקח לנו כמה דקות למצוא את המשרדים ושם אנחנו רואים את המנהלת שלנו: לוסיה. היא מתקרבת אלינו במהירות.

״ Hola, soy Lucia, ustedes son Dor y Tom, ¿verdad? (היי אני לוסיה, אתם דור ותום נכון?)״ לוסיה שואלת
״sí (כן)״ אני עונה לה. דור לקח יחד איתי ספרדית בתיכון, ככה שהוא מבין כל מילה.

״ Excelente. Generación Tu oficina está al final del pasillo. Siéntate, estaré allí enseguida. tom ven conmigo (מעולה. דור המשרד שלך נמצא בסוף המסדרון. תתמקם אני כבר אגיע. תום בואי איתי)״ לוסיה אומרת ואנחנו עושים כרצונה.

אנחנו נכנסות למשרד שלי, שהוא הרבה מעבר למה שחשבתי. משרד קטן וחמוד, עם שולחן ומחשב עליו. אבל הנוף זה מה שאהבתי בו- מהחלון אפשר לראות את כל המגרש, וכמובן את השחקנים מתאמנים להם. כמה שאני עומדת להינות פה...

״ Bueno, te expliqué la mayor parte del trabajo en un correo electrónico. Tenemos una reunión hoy a la una, ven a mi oficina cinco minutos antes de que te informe. ¿Alguna pregunta? (טוב, הסברתי לך את רוב העבודה במייל. יש לנו פגישה היום באחת. בואי למשרד שלי חמש דקות לפני שאתדרך אותך. יש שאלות?״ לוסיה שואלת אותי

״ Solo uno (רק אחת)״ אני אומרת ״ ?Donde esta tu oficina (איפה המשרד שלך?)״ אני שואלת והיא מסבירה לי. לאחר מכן היא יוצאת מהחדר לכיוון המשרד של דור. להסביר לו על העבודה שהוא צריך לעשות.

התמקמתי בכיסא שלי ופתחתי את המחשב. התחלתי לעבור על האימיילים שקיבלתי ולהבין פחות או יותר את העבודה. הזמן טס וכבר היה השעה 12:50. החלטתי להקדים וללכת למשרד של לוסיה. נחושה לעשות עליה רושם טוב.

אני דופקת פעמיים ואחרי שאני שומעת את קולה של לוסיה שמזמין אותי להיכנס, אני נכנסת ומתיישבת מול לוסיה. היא מחייכת אליי ואומרת
״ Llegaste temprano. Excelente (הגעת מוקדם. מעולה)״ אני מחייכת בחזרה אליה והיא מתחילה לתדרך אותי.

אחרי שהיא מסיימת את התדרוך אנחנו יושבות ומחכות לשאר האנשים שיגיעו, הכל מרגיש לי רשמי מדי. אבל זה רשמי טוב.

האנשים מתחילים להגיע ולהתיישב סביב השולחן ואז גם פדרי נכנס. הוא הסתכל עליי במבט מבולבל, כאילו זיהה אותי והתיישב לידי. הוא לחש לי באוזן:

״ No es la cara que planeaba encontrar, lo admito (לא הפנים שתכננתי לפגוש, אני מודה)״ לא הצלחתי להבין איך הוא זוכר אותי, אבל במקום לשאול רק אמרתי : ״ Soy tu nuevo estilista, se me olvidó decir (אני הסטייליסטית החדשה שלך, שכחתי לומר)״ וחייכתי אליו