פרק 18

101 8 10
                                    

״מה את לובשת?״ מיקי שואלת אותי בטלפון ואני שולחת לה תמונה:

״אני מנחשת שהמספר מאחורה הוא שש?״ מיקי אומרת ואני צוחקת בטלפון ״כמובן אז מה עוד הוא יהיה?״ אני עונה לה אבל לא זוכה לתשובה

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

״אני מנחשת שהמספר מאחורה הוא שש?״ מיקי אומרת ואני צוחקת בטלפון
״כמובן אז מה עוד הוא יהיה?״ אני עונה לה אבל לא זוכה לתשובה

״מתי את ודור יוצאים?״ היא שואלת אותי

״לדעתי עשרים דקות ונצא, גאבי גם אמר לי לראות אותו לפני המשחק אז אני ממש מקווה להספיק״

״טוב אני בדיוק יוצאת אז ניפגש!״ היא אומרת לי ומנתקת.

״דוררר, אתה מוכן???״ אני צועקת לדור מהחדר שלי

״כבר שעה יאהבלה אני רק מחכה לך!״ הוא צועק לי בחזרה

״שתי דקות ואני מוכנה!״ אני צועקת שוב ומסיימת את האיפור שלי, דואגת שהשיער נשאר במקומו, שמה בושם ולוקחת את המצלמה איתי, רק אז אני יוצאת מהחדר לכיוון דור שכמובן נותן לי מבט של כמה זמן לקח לך אבל לא אומר כלום. אנחנו יורדים למטה למונית שמחכה לנו ויוצאים לכיוון אצטדיון הקאמפ נואו.

היום יש משחק ריאל מדריד נגד ברצלונה,
אלה המשחקים הכי חשובים לטענתו של גאבי, תמיד יש לו את הצורך הזה לבוא ולהוכיח שברצלונה יותר טובה, וכשהם מפסידים, אין עם מי לדבר. היריבות בין שתי הקבוצות האלה כל כך גדולה שהמחשבה על הפסד לא עולה לי בראש, כי המשמעות שלו זה ערב שבו אסור לי להוציא מילה ליד גאבי והוא לא עומד לדבר איתי בכלל, אלא להתאבל כאילו מישהו מת.

אל תבינו אותי לא נכון, אני אוהבת את ברצלונה מאוד וברור שאני מעדיפה אותם על ריאל, אבל אני שונאת שהוא מתעלם ממני אחרי הפסדים, בעיקר נגדם, הוא לוקח את הכדורגל קשה מדי לפעמים ועושה דברים מטופשים בגלל זה ואין לי כוח לזה האמת, באלי פשוט ערב כיף עם חבר שלי, זה יותר מדי לבקש?

מרוב המחשבות שלי לא שמתי לב שכבר הגענו לאצטדיון, הנהג מוריד אותנו בכניסה ואנחנו באים להיכנס, ״את הולכת לגאבי או מצטרפת אליי למושבים?״ דור שואל אותי

אני מתלבטת לרגע. ואז משפילה עיניים אל הטלפון שבדיוק נשלחה אליו הודעה:

גאבי שלי❤️: את באה?

הלב עם הכדורWhere stories live. Discover now