פרק 13

142 15 0
                                    

נקודת מבט: תום:

אני פותחת את עיני ומקבלת סינוור לפרצוף. העיניים שלי בקושי נפתחות מעייפות שמשתלטת עליי. אני מסתכלת סביבי ורואה את דור, פדרי וגאבי. שלושתם נראים כאילו הם הולכים לבכות. מה קורה פה? חשבתי לעצמי, אני מנסה להיזכר איפה הייתי לפני שהגעתי לפה. גאבי הסיע אותי חזרה לדירה, אני נזכרת. אז למה אני פה? ואיפה זה פה בעצם?

אני מעיפה מבט קצר בחדר ורואה שאני בבית חולים, אני באה לבחון אותו לעומק שגאבי מתנפל עליי בחיבוק.

״תודה לאל שאת בסדר״ הוא אומר ולא משחרר ממני. הוא תופס את פניי ומצמיד אותם לשלו בנשיקה עוצמתית, הרגשתי את כל האהבה שלו כאילו מפחד להרפות ממני, החזרתי לו נשיקה בחזרה, עדיין מבולבלת

״ברור שאני בסדר״ עניתי כשהתנתקנו, לא מבינה מה הוא רוצה ממני

דור היה הבא אחריו, הוא חיבק אותי ארוכות, כאילו מפחד שאני אעלם לו, אני לא מבינה מה נכנס בהם.

״חשבתי כבר שהלכת והשארת אותי להתמודד עם הספרדים האלה לבד״ דור אמר

״למה שאני אעשה את זה?״ שאלתי

״את לא קולטת מה קרה עכשיו, נכון?״

״מה קרה?״

שלושתם החליפו מבטים, מתלבטים מה להגיד, והאמת נמאס לי מהחוסר מודעות, ואני רוצה לדעת מה הולך.

״דברו כבר״ אני פוקדת

״אני חושב שכדאי שניתן לרופא להסביר״ גאבי אמר לבסוף.

״איזה רופא? למה אני בבית חולים?״ המשכתי לשאול

״אני מצטער תומי״ גאבי אמר והרכין את ראשו כלפי מטה

״זה לא אשמתך״ פדרי ענה לו. מה קרה???? למה זה לא אשמתו?? למה אחד לא מספר לי כלום??

״טוב או שהצטרפתם לאיזה אגודה סודית או שלא יודעת מה נפל עליכם, אבל אם לא תספרו לי מה הולך אני פשוט אקום ואגלה בעצמי״ אמרתי נחושה וראיתי שגאבי ופדרי צוחקים עליי

״מזכיר לך מישהו?״ פדרי שאל את גאבי בגיכוח

גאבי רק צחק ועשה פרצוף לא מחייב

״מה כל כך מצחיק?״ שאלתי

״שהנסיך שלך התעורר, הוא התנהג בדיוק כמו שאת מתנהגת עכשיו. רק שהוא קילל יותר״ דור אמר והשתיק את גאבי.

״התעורר? מתי? כמה זמן ישנתי?״

״תומי, את לא ישנת. את היית מורדמת ומונשמת במשך שלושה ימים״ גאבי אמר לי וגרם לי לקפוא.

הלב עם הכדורOn viuen les histories. Descobreix ara