פרק 14

151 13 3
                                    



אנחנו לא מעריכים מספיק את מה שיש לנו.
החיים שלנו כל כך קצרים, ואנחנו לא מבינים את זה. אנחנו עסוקים בעצמנו, בחיים המשעממים שלנו ולא מסתכלים ימינה או שמאלה, תמיד מרוכזים בעצמנו, תמיד כל כך אנוכיים.

אני בטוחה שכל הורה אמר לילדיו כשהיו קטנים לדאוג לאחר ולהיות אכפתי, אבל בעולם האמיתי, יש באמת אכפתיות? מישהו באמת יוותר מעצמו בשביל מישהו אחר? ידאג למישהו אחר בעת צרה? אני רוצה לחשוב שכן אבל יודעת שזה לא תמיד כך.

אנחנו כל כך מרוכזים בעצמנו, ולא קולטים שאנחנו מפספסים כל כך הרבה. אנחנו מפספסים את החיים שלנו, החיים האמיתיים, אלה שמאחורי המסך, עם החברים שלנו, אלה שחשבנו שבגדו בנו, אבל בעצם היו שם כל הדרך. החיים קצרים מדי בשביל לשנוא מישהו. מישהו שאוהב אתכם כל כך.

עברו שבועיים מאז שהתאונה, השתחררתי לפני כמה ימים הביתה, וגאבי שוחרר כמה ימים לפניי. אני מתפקדת די טוב, עוד לא חזרתי לעבוד אבל אני חיה כרגיל. גיא ואני השלמנו והוא חזר אתמול לארץ. אני יודעת שאתגעגע אליו אבל זה עדיף לכולם אם נהיה כרגע רחוקים.

כרגע אני מסתלבטת על הספה בדירה שלי ושל דור ורואה סדרה בספרדית בטלוויזיה, אני לא מבינה מילה אבל זה לא משנה לי, יש לי קפה קר ביד ואני לא צריכה יותר כלום.

״חזרתי!״ דור מכריז כשהוא נכנס לבית אחרי העבודה

״היי״ אני קוראת ומסתובבת אליו ״איך היה לך?״

״בקושי הצלחתי לצאת מהאיצטדיון, מלא צלמי פפראצי ומלא בנות מעריצות היו שם״ דור הסביר

״נו מה חדש״ אני צוחקת

״זה היה הרבה יותר מוגזם הפעם, הם כולם רדפו אחרי גאבי כי זה היה היום הראשון שלו אחרי הפציעה, את יודעת״

״הוא בטח סבל״ אני מגכחת

״כן הוא ברח מאיזה יציאה אחורית או משהו, אבל שמעי את חייבת להיזהר עם כת המעריצות שלו. הפפראצי לא הפסיקו לשאול על ה״בחורה״ שהיתה איתו בתאונה. המעריצות מקנאות בך״

״כולן רוצות להיות מורדמות ומונשמות לשלושה ימים אה?״ אני צוחקת

״שמעי, אני יודע שאני לא בדיוק יועץ לזוגיות-״ דור מתחיל ואני צוחקת. דור מסוג האנשים שמכירים מישהי, שוכבים איתה ושוכחים ממנה בבוקר שאחרי. אני לא עפה על זה, אבל אין לי כל כך מה להגיד בנושא, כל עוד הוא לא פוגע בהן או משחק בהן אני מעדיפה שזה יהיה ככה.

״-אבל אתם חייבים לצאת עם זה לפומבי, גם ככה ראו אתכם בים לא? עדיף שתעשו את זה ותמשיכו הלאה״ דור ייעץ לי

״לא יודעת, תחשוב ההורים שלי פתאום יראו את זה. אפילו לא אמרתי להם עדיין״ אני אומרת לו

״אז למה את מחכה? הם מתקשרים כל שישי״

הלב עם הכדורWhere stories live. Discover now