"שלום, יקירה, בוקר טוב.
אתמול, אחרי שהסיטואציה הובהרה - וביקשת ממני לעזור לך בלהימנע מאיזבל, כבר עלתה לי תוכנית.
אבל אני אאלץ להשקיע בה מעט זמן - תתכונני נפשית לכמה ימים קשים.
כבר החלטתי בנוגע למה אצטרך להקריב כדי להרגיע אותה לזמן-מה, אבל זה עומד להיות מחיר יקר.
מחיר שאת תצטרכי לשלם.
אני יודעת שאת עלולה לכעוס, אבל את חייבת לעשות את כל מה שאבקש ממך.
לא משנה מה אבקש.
אחרת איזבל לא תעצור - זאת הדרך היחידה שבה אנחנו יכולים לשחד אותה.
בצוהריים בערך אחזור עם מכונה קטנה.
אסביר לך בהמשך מה היא תעשה.
באהבה, מאימך."
ישר אחרי שגמרתי לקרוא, קימטתי את גבותיי וחשדות חדשות עלו למוחי.
מה לעזאזל היא רוצה לעשות עם המכונה שהיא תביא?
מה התשלום שהיא צריכה לשלם לאיזבל?
לפי מה שהבנתי, איזבל ואדרין היו חברות פעם. היא באמת לא יכולה לבקש מאיזבל להתעכב עוד טיפה?
גירדתי קלות את עורפי. כשביקשתי מאמא שתטפל באיזבל, חשבתי שזה יהיה קל בגלל הקשר שלהן, ובגלל העובדה שזה עבד עד עכשיו.
לא חשבתי בכלל שזה עומד להכביד ולהעמיס עליה אפילו יותר - לא ידעתי איזה מין בקשה גדולה זאת.
כנראה שאצטרך להתרגל למצבים כאלה - כי כל פעם שבקשה או משאלה כלשהי נראית לי דיי פשוטה - היא מתגלה כבדיוק ההפך.
"נו, אז על מה מדובר?" שאל אית'ן , שעדיין ישב על החלון לידי.
"ובכן," חייכתי חצי חיוך, "אמא שלי מנסה לטפל כבר עכשי בבעיית איזבל הנודניקית - היא תחזור לכאן רק בצוהריים. רואה שהיא יעילה לנו?"
"בין אם היא עוזרת, ובין אם לא." הוא המשיך להתווכח, "היא עדיין ערפדית. ערפדית שרצחה אנשים."
כעס ניצת שוב בתוכי. "מה יש לך נגדה? היא לא עשתה לך כלום!"
"זה לא משהו ספציפי היא עשתה." הוא הביט לצד, מתמחמק ממבטי.
"אני לא מתכוון להניח לסכנה כזאת גדולה להתקרב לאנשים שאכפת לי מהם. כבר למדתי את הלקח."
לרגע עצרתי והתעלמתי מהכעס. למה הכוונה בדבריו?
הסקרנות שבתוכי גברה על העצבים, אבל שוב השתקתי את רגשותיי.
לדחוף את האף אל ענייניהם של בני-אדם זה רעיון רע במיוחד.
"אני לא יודעת מה הערפדים עשו לך, אבל אתה חייב להפסיק לשפוט כל אחד מהם, גם אם זה קשה שלא. אם לא הייתי עוזרת לכם נגד איזבל, הסיכויים שלכם לשרוד עם המפלצת הזאת היו הרבה יותר קטנים." אמרתי, אף על פי שלא האמנתי בכך במאה אחוז.
אית'ן נראה כאלו הוא מתאמץ אך מתקשה למצוא מה לומר נגד מה שעניתי, אבל לבסוף וויתר.
"תביאי את הפתק ונראה אותו לג'יימס וללוסיה. אנחנו צריכים להחליט סופית כיצד עלינו לפעול."
YOU ARE READING
ערפדית לא על- טבעית
Vampireרובי סטון היא ערפדית, אף על פי שהיא מתעקשת להכחיש זאת. כל חייה נאמר לה מה לעשות, כיצד להתנהג בחברת בני אדם, מה מותר ואסור... אבל לה כבר לא אכפת. נמאס לה להיות שונה ומוזרה כל כך, לכן היא מנסה פשוט לעצור הכל ולהתחיל להיות נורמלית סוף כל סוף, כפי שהיא...
