Kidnapped

פרק אחרון- פחד מוות

וואו. זה פרק אחרון. באמת, שהסיפור הזה היה כל כך חלק מהחיים שלי, למשך כל כך הרבה זמן, כמעט שנה, אני חושבת. אני רוצה להגיד לכולכם, באמת תודה שאתם קוראים, אני חושבת שהגשמתי את עצמי קצת בכתיבת הסיפור הזה, וזה בהחלט משהו שאהבתי לעשות, ושנהנתי ממנו.

תודה לקוראות שפאקינג נשארו פה מתחילת הדרך!!!!! אין לכם מושג כמה שימח אותי לראות אתכן מצביעות לי לפרקים ומגיבות כל פעם ולא מתייאשות גם כשלא הוצאתי פרק חודשיים.

אז הנה, אמנם אנחנו בסוף הסיפור, אבל אני רק בתחילת הפרק, ומי יודע, אולי אפילו אמשיך או אתחיל סיפור אחר.

אפילוג בפרק הבא,

אוהבת אתכם מאוד, תודה שהייתם איתי פה בכל גיל ההתבגרות המזדיין שלי.

נב: פרסי ג'קסון הוא חתיך, אף אחד לא יכול להתכחש לזה, אנבת' שווה. פרסבת' לתמיד.

xxx

--

-נקודת מבט דניאל-

"פאק." מלמלתי כשקראתי את התווים הכתובים שחור על גבי לבן על דף באמצע מיטתה של נועה.
"פאק." קיללתי שוב, ויצאתי מחדרה בריצה, אל כיוון הסלון ששם ידעתי שכולם נמצאים.

"קומו!!" צרחתי.
"מה קרה מטומטם?!" אביתר צרח.
"היא פאקינג מתכננת להתאבד!!"
"מי??"
"פאקינג נועה! לואיס פאקינג לקח את אמבר והוא רוצה דם תחת דם, היא יותר מידי טובה בשביל החרא הזה! היא הולכת למות!" צרחתי בתסכול.

"פאק על מה אתה מדבר??" אריאל צרח.
בו בזמן כולם קמו, כל אחד נועל עליו במהרה נעליים ואנחנו יוצאים מהבית.
"פאק. הייתי צריך לדעת שזה מה שיקרה. הייתי פאקינג צריך לדעת." מלמלתי לעצמי כשנכנסנו לאוטו מהר.

"על מה אתה מדבר דניאל??" אלרועי, שישב לידי צרח עליי בחוסר סבלנות.
"בחדשות, הראו בחדשות 'פיגוע' שכנראה היה בבעלותו של הבן זונה. נועה ראתה בשקים של הגופות את השעון שהיא ואמבר קנו ביחד. נתתי לה זמן להירגע כשהיא עלתה לחדר, אמרתי לה שלואיס כנראה מחזיק בה אבל לא חשבתי על זה הוא פאקינג ישאיר לה איזשהיא הודעה!"

"איזה הודעה הוא השאיר לה?" אביתר שאל מקדימה.
"מצאתי את זה בפח בחדר שלה. הוא כתב דם תחת דם, או משהו כזה, זה היה מכווצ'ץ, לא הצלחתי לקרוא. אבל מצאתי מכתב עם הכתב יד שלה על המיטה, היא כתבה שהיא מצטערת,
שהיא העבירה אותנו ואת עצמה יותר מידי בשביל להישאר." אמרתי באנחה מיואשת, וטמנתי את ראשי בידיי.