בתמונה סטיב כי מהממת אחת ביקשה!!
מאוהבת❤❤
ואשמח אם תכתבו לי איך הייתם רוצים שהספר ימשיך כדי שהפרק יצא יותר מהר💕
--
"מה אתה עושה פה, סטיב? סיכמנו משהו, זה לא היה חלק." דניאל אמר מחוץ לדלת החדר שלי, עומד ביחד עם שאר האחים שלי שנוזפים באיש הלא מוכר שנכנס לחדר שלי בהפתעה עם שני שומריו.
"אתה לא חושב שמגיע לי? בכל זאת, אני שילמתי סכום גדול מאוד כדי לשחרר אותו מהכלא." סטיב ענה בהתחכמות, ואני תהיתי על מה מדובר.
דניאל גמגם בחוסר מילים. "כ-כן, אבל, זה לא היה חלק מהעסקה."
"טוב, אם ככה, אני יכול פשוט לבטל את העסקה בנינו והאנשים של לואיס פשוט יבואו." יכולתי לשמוע את סטיב מושך בכתפיו.
"סטיב, זה לא פייר. היא נחטפה במשך חצי שנה. מי יודע מה היא עברה עם כל האנשים האלה של דוד ושל לואיס. אתה באמת חושב שהדבר שהיא הכי צריכה עכשיו זה לראות עוד מאפיה?" שמעתי את אריאל לוחש והרגשתי פחד פתאומי שניסיתי להדחיק.
אני מפחדת שאני בטראומה.
"מאפיה שהצילה אותה." סטיב הדגיש.
"אני לא אתן לך להיכנס אליה. לא עכשיו." אלרועי גונן.
"אנחנו פשוט לא חושבים שזה הדבר הכי נכון עכשיו." אביתר ניסה לכפר על מה שאלרועי אמר.
"אין בעיה. אם אתם לא נותנים לי להכנס בדלת, אני לא אכנס. אבל אני לא אנסה להיכנס אליה שוב. אם אני הולך עכשיו, אני לא חוזר. תחשבו אתם אם זה מה שאתם באמת רוצים." סטיב הציב תנאי ושמעתי את צעדיו מתרחקים.
"חכה!" דניאל צעק.
הם המשיכו לדבר, אבל כבר לא הצלחתי לשמוע.
לאחר קצת זמן, נכנס אליי בחור לחדר, לבדו.
היה לו שיער שחור פרוע, כמו של דניאל. שרוולי קעקועים כיסו את זרועותיו, ונקבעו לו עגילים
באוזן ובגבה.
הוא היה מעוצב מדהים, השרירים שלו בלטו מבעד לחולצה השחורה שלבש.
"היי." הוא אמר בזהירות. קולו היה נעים, לא מאיים כמו שציפיתי לשמוע ועניו לא הראו אזהרות.
"היי." השבתי בחשש.
"את לא צריכה לפחד ממני." הוא קרא אותי והתקדם טיפה. "אני יכול?" הוא שאל, מסמן עם עניו לעבר המיטה.
הנהנתי.
הוא התיישב באיטיות.
"איך קוראים לך?" הוא שאל.
"נועה." עניתי כשעניי לא זזות ממנו, עוקבות אחרי כל תנועה כדי לראות אם היא חשודה.
"אני סטיב." הוא אמר לי וחייך, והתעסק בידיו.
"את יודעת, כשאחים שלך באו אליי-"
"אחים שלי באו אלייך? מתי? למה?" קפצתי. אני מסוגלת להתמודד עם כאבים שלי, לא עם אחים שלי. הדבר האחרון שאני רוצה זה שהם יקלעו למשהו כמו שאני הייתי בו.
"אני יודע שאת מפחדת. אבל אל תדאגי. הם פנו אליי וביקשו עזרה. את מבינה, האח הגדול שלך, הופלל." הוא התחיל להסביר.
"הם ביקשו ממני לעזור להם לשחרר אותו, והם נורא דאגו לך." הוא אמר.
YOU ARE READING
Kidnapped
Actionפעימות לב, מחשבות תוקפות, השכחה של שעה משתייה מופרזת. אהבה אסורה, רגשות מעורבים, ערב שישי בודד באוויר הקר של עיר האורות. טראומתית, משוגעת, הזויה, פסיכית. מי יתן וכל זה יגמר. אני זועקת לעזרה. באמצע חדר חשוך, גופי פועם מכאבים, לבי פועם מאהבה. איך אפשר...
