הלך לי טוב ככל שהימים חלפו. זה לא קרה בין לילה, אבל התקדמתי. התחלתי להרגיש יותר רגשות ממה שהרגשתי בדרך כלל. מצאתי אושר בדברים קטנים והתחלתי לחזור לתחביבים ישנים שכל כך התגעגעתי אליהם.
✼
24 בדצמבר
זמן חג המולד התגלגל והאדמה התמלאה בשלג. ביליתי הרבה מזמני בחוץ, שכן שלג היה ללא ספק מזג האוויר האהוב עלי.
המשפחה של מרקוס ושלי התקרבה מאוד. אכלנו ארוחות ערב ביחד כל הזמן וכולנו נהנינו מחברתו של זה. החלטנו שנחגוג יחד את ערב חג המולד השנה.
מרקוס ואני סיכמנו להישאר חברים, אבל אגב פעלנו ביחד אפשר להניח שאנחנו זוג. לא הצטערתי על החלטתי להישאר חברים, ידעתי שעמוק בפנים הוא לא חש אליי כמו שהרגשתי כלפיו; וזה היה בסדר.
חג המולד היה ללא ספק החג האהוב עליי. העוגיות, השלג, המתנות זה גרם לי להרגיש שמחה. העץ שלנו הוקם בסלון עם תקרה שגובהה 10 מטר. היה לנו עץ ירוק עד בגובה 7 מטר.
✼
הלילה התקרב ומשפחתו של מרקוס הגיעה לארוחת ערב. אמא שלי הכינה את הסטייק המפורסם שלה, היא הייתה בשלנית מעולה. כולנו התיישבנו ליד השולחן, גרפנו אוכל לצלחות שלנו. שיחת השולחן הייתה מלאה בפטפוטים וצחוקים. עד שהארוחה הסתיימה, הצלחת שלי התרוקנה. אכלתי הכל; ולא הרגשתי גרם אחד של חרטה.
נקודת מבט מרקוס
להיות עם אוליביה הפך אותי לאדם אחר. לא מצאתי סיפוק בלשכב עם בחורות אקראיות. הפסקתי להתאמץ כל כך להיראות חסר רגשות. הבנתי שאני לא רוצה להיות עם בנות אחרות; אבל היא אמרה לי שהיא לא רוצה להיות איתי ואני חייבת לכבד את זה.
✼
כשסיימנו את ארוחת הערב, ג'קס, אוליביה ואני כולנו יצאנו החוצה, שיחקנו בשלג עם כל האור הטבעי שנשאר לנו בחוץ.
הלכתי כשגבי פונה לאוליביה, הרגשתי כדור שלג קר פוגע בראשי. הסתובבתי וראיתי אותה בוהה בי בפחד. "אה, אני הולך להשיג אותך על זה." התחלתי לרדוף אחריה בחצר האחורית, ג'קס זרק עליה כדורי שלג להגנתי.
השלג לנצח יזכיר לי אותה. מעולם לא מצאתי בו יופי עד שהיא באה.
✼
נקודת מבט אוליביה
כשהיה חשוך מכדי שנראה, פנינו פנימה, יושבים ליד האח.
מרקוס ואני קיבלנו מתנות זה לזה. שנינו אמרנו שאנחנו לא הולכים, אבל זה תמיד אומר בדיוק ההפך.
"קחי." הוא הושיט לי קופסה מרובעת קטנה כשנתתי לו קופסה מלבנית ארוכה.
"אתה מציע נישואים?" צחקתי, העמדתי פנים שאני מזועזעת. "פשוט תפתחי את זה." הוא גלגל אלי את עיניו.
השתמשתי באגודל שלי כדי לסגור את החלק העליון של הקופסה כשפתחתי אותה. הייתה טבעת עגולה ועליה ישבה אדם אדום קטן. כיסיתי את הפה שלי עם היד כשהוצאתי אותו מהקופסה והנחתי אותו על האצבע שלי. "את אוהבת את זה?" הוא הביט בי בעצבנות. "אני אוהבת את זה. תודה. אבל... איך ידעת?" הסתכלתי עליו. "אמרת לי שהצבע האהוב עליך הוא אדום." בהיתי בו כשהרגשתי פרפרים בבטן. הוא זכר.
"בסדר, בסדר. עכשיו אתה פותח את שלך." כמעט קפצתי במושב שלי.
הוא הוריד את החלק העליון של הקופסה וחשף שרשרת זהב. "לעזאזל." הוא הוציא את השרשרת מהמארז והניח אותה על ראשו, הניח אותה על צווארו. פלטתי צחוק קטן לפני שהוא הרים את מבטו אליי והביע את אהבתו אליו.
✼
הצטרפנו לשאר המשפחות שלנו בסלון, ניקינו את אריזת המתנה.
לפני שידעתי את זה, זה נהיה מאוחר יותר בשנייה. משפחתו של מרקוס ביקרה את סבא וסבתא שלהם מחר בבוקר, אז הם נאלצו לעזוב כדי לישון טוב.
"חג שמח, אוליביה."
"חג שמח, מרקוס."
חיבקנו זה את זה לפני שהוא יצא מהמרפסת הקדמית ונכנס למכונית שלו. הוא הביט בי שוב לפני שסגר את הדלת מאחוריו.
KAMU SEDANG MEMBACA
Changing him
Romansaמרקוס הוא נער שרוצה לילה אחד, סטוץ בקיצור. אוליביה היא נערה שקוראת רומנים רומנטיים ומאמינה בחברות נפש. מה קורה כשההורים שלהם נכנסים לעסקים ביחד והם נאלצים לבלות? הסיפור מכיל מוות דיכאון
