הרגשתי את השלג נופל על ראשי כשחזרתי ממרקוס. "אני לא יכולה. אנחנו לא יכולים." הנחתי את ידי על החזה שלו, מספקת מרחק בטוח בינינו.
"מה למה?" הוא העביר את ידיו בשערו, בלחץ.
"לא היינו עובדים. ואתה יודע את זה." נאנחתי.
האמת היא שפחדתי שיאהבו אותי. כל מי שאהבתי מעולם לא החזיר את ההרגשה. לא רציתי להישאר שוב, גם אם זה אומר שיש לי זמן לאושר.
"איך את מתכוונת לומר שלא נעבוד כשאף פעם לא ניסינו אפילו?" הוא התעצבן. לא רציתי להיות החברה הרצינית הראשונה שלו. האם הוא בכלל יהיה רציני איתי? לא הייתי מוכנה לשבור את ליבי ממנו.
"אנחנו אנשים שונים, מרקוס." שמטתי את ידי לצדדים.
"אנשים שונים איך?" הוא התחיל להרים את קולו.
"אני-אני לא יודעת, אני פשוט מפחדת, בסדר!" הרגשתי איך דמעות עולות בעיניי.
"מפחדת ממה לעזאזל?" הוא פלט גניחה לפני שהעביר את אצבעותיו בשערו פעם נוספת.
"על כך שאני אפגע!" נתתי למילים לחמוק החוצה, מיד מתחרט.
"הו, את חושבת שאפגע בך? שמח שאת חושבת עלי כל כך טוב!" הוא הניד בראשו בחוסר אמון.
"לא התכוונתי לזה ככה." הורדתי את קולי, דיברתי כרגיל.
"לא, לא. אני לא עושה את זה עכשיו." הוא הסתובב והחל ללכת לכיוון החנייה.
"אז זהו זה?" התחלתי לעקוב אחריו, הגברתי את הקצב כשהגענו למכונית שלו.
"מה עוד את רוצה שאני אגיד, אוליביה?" הוא הביט בי עם כעס בעיניים.
"מה שלא יהיה! פשוט לך! תסתלק מכאן לעזאזל! וקח את הז'קט המזוין שלך!" טרחתי להוריד את מעיל החליפה הגדול שלו לפני שזרקתי אותו בפניו. הוא תפס אותו והחזיק אותו בידו כשחזרתי אל הבניין. לא טרחתי להגיד שום דבר אחר או להסתובב. שלחתי הודעה לאמא שלי שתבוא לקחת אותי. ברגע שנכנסתי לבית הספר, הרגשתי דמעה זולגת על לחיי. חיבלתי בדבר היחיד שידעתי; הדבר היחיד שהרגשתי בו נחמה.
נקודת מבט מרקוס
הסתכלתי איך אוליביה נכנסת לבניין, טורקת את הדלת מאחוריה. התיישבתי על מושב הנהג, נושף. הסתכלתי איך פתיתי שלג מכסים את השמשה, מדליקים את המנוע. דבר אחד שיכולתי לחשוב עליו. שתיה.
✼
המראתי, נוסע למסיבה בכירה שידעתי שזה קורה כרגע. כשהגעתי למסיבה, התקבלתי על ידי אחד מחברי הבכירים. "לכל הרוחות! מרקוס! לעזאזל אתה עושה כאן? רגע, זה לא הלילה הרשמי של החורף?" הוא הסריח מאלכוהול. "כן. פשוט באתי מזה. די משעמם". שפשפתי את עיניי. "ובכן, הגעת למקום הנכון. ג'וני, תן למרקוס זריקת רום!" הוא צרח לחבריו כשנכנסתי למטבח.
עדיין לא הצלחתי להוציא את אוליביה מראשי. לא רציתי לעזוב אותה ככה, אבל לא הייתה לי ברירה. נתתי לעצמי להיקשר אליה ונאלצתי לסבול מהתוצאות.
עד מהרה היו לי בנות שנגעו בכל מקום בזמן שהייתי על הספה. אחד ניסה להכניס אותי לאחד מחדרי השינה, אבל סירבתי. אני מלפני כמה חודשים הייתי לוקח בשמחה אחת מהם מאחור. אבל אני היום, לא יכול היה לעשות את זה. לפחות לא מפוכח.
נרגעתי כשהזריקות התחילו לעבור דרך הוורידים שלי. עלתה לי בראש ההבנה שאוליביה לא רוצה אותי. אז הייתי צריך למצוא מישהו שעשה זאת, גם אם זה היה רק בשביל הגוף שלי. עוד לפני שהצלחתי למצוא בחורה להסתדר איתה, שקעתי על הספה.
✼
נקודת מבט אוליביה
כשמכונית אמא שלי עצרה לבית הספר, קפצתי על מושב הנוסע. היא שמה לב שיש לי מסקרה מהעיניים. "מה קרה, מתוקה? איפה מרקוס?" התחלתי להתייפח ללא שליטה. לא הצלחתי להגיב לשאלתה, אז היא זרקה אותה כשהסיעה אותי הביתה.
ביליתי את שארית הלילה בטמנת את פני בכרית שלי בזמן שאמא שלי ליטפה את הגב שלי.
כן, סוף סוף הרגשתי משהו; אבל זה לא היה הרגש שרציתי להרגיש.
YOU ARE READING
Changing him
Romanceמרקוס הוא נער שרוצה לילה אחד, סטוץ בקיצור. אוליביה היא נערה שקוראת רומנים רומנטיים ומאמינה בחברות נפש. מה קורה כשההורים שלהם נכנסים לעסקים ביחד והם נאלצים לבלות? הסיפור מכיל מוות דיכאון
