פרק1-אוליביה

1.9K 39 1
                                    

"קומי כבר! אנחנו נאחר!"  החברה הכי טוב שלי, שי מילר, ישנה לילה לפני היום הראשון של הבית ספר.  היינו החברות הכי טובים מאז שאני זוכרת את עצמי.  היא הייתה החברה הראשונה שלי כשעברתי לכאן בכיתה ג'.

"בסדר בסדר!"  קמתי מהמיטה כדי להחליף את הבגדים שלי שהכנתי בלילה הקודם.

הייתה לי מערכת יחסים מצוינת עם אמא שלי ואבא שלי יצא מהתמונה.  הוא עזב אותנו כשהייתי בת 7, אז זה היה רק ​​אני, אמא שלי ואחי הקטן מאז.  אמי, אתנה ווילסון, היא אישה חזקה.  אנחנו משפחה עשירה, וזה היה בגלל שאמא שלי הייתה עורכת דין מצליחה.

"אני נכנסת למכונית!"  שי רצה למטה לתוך ה-S קלאס המרצדס החדשה שלי.

צחקתי לפני שתפסתי את תיק בית הספר ויצאתי מהדלת.  "ביי אמא! אוהבת אותך!"

"אוהבת אותך גם, אוליביה! שיהיה לך יום ראשון נהדר, מתוקה!"  היא צעקה מראש המדרגות כשסגרתי את דלת הכניסה.


"אני באמת כל כך נרגשת!"  שי ציחקקה כשנסענו לבית הספר.

"גם אני, אני פשוט כועסת שאין לנו שיעורים ביחד."  נאנחתי.

"ליב. אבל היי, אנחנו יכולים לשבת יחד בצהריים."  היא המשיכה את עיניה דבוקות ללוח הזמנים של הנייר שלה בזמן שפלטתי צחקוק קטן.

כשעצרנו לבית הספר, חניתי בחניית הצעירים שלי.  127.

שי טפחה באלימות על כתפי.  "אוי. אלוהים. תראי מי זה!!!"  היא הצביעה על מרקוס בראון, ששנינו ידענו שאני כל כך שונאת.

מרקוס יצא מה-BMW שלו, כשילדה חומת שיער יצאה ממושב הנוסע.  הוא נישק אותה לפני שנכנס לבית הספר.

"והוא עם בחורה. איכס."  היא השליכה את התיק שלה על כתפה כשהיא פתחה את חגורת הבטיחות.

"אני שומרת מרחק ממנו. אני לא סובלת אותו."  גלגלתי את עיניי כששי ציחקקה.

היא יצאה מהמכונית כשאני עקבתי אחריה לכניסה, נכנסת לבית הספר.

"בסדר, יש לי חדר 289! מה איתך?"  היא שאלה אותי.

"אוף. 134."  נאנחתי כשהיא לעגה.

"אהההההה. אוקיי, פשוט תשלחי לי הודעה לפני ארוחת הצהריים ואנחנו ניפגש."

הנהנתי לעברה לפני שהלכתי לכיתה.


הגעתי לחדר 134 בדיוק כשהפעמון צלצל.

כשהמורה נכנסה היא קיבלה את פנינו.

"כולם תפסו המקומות שלכם, הם מתפרסמים על הלוח. אני גברת קולדון, המורה שלך לאנגלית כפי שאתם יודעים..." גברת קולדון אמרה כשהתמקדתי במציאת מקום ישיבה.

Changing himWhere stories live. Discover now