פרק7-אוליביה

814 27 1
                                    

בהליכה במסדרונות, לשיעורים שלי, להפסקות לשירותים ולעבוד ללא הרף, יום הלימודים הרגיש שלא נגמר.

לבסוף צלצל הפעמון לארוחת צהריים ומצאתי את שי.  התיישבנו ליד השולחן, הנחנו את המגשים שלנו.

"היה לך חידון בהיסטוריה היום?"  היא שאלה אותי.

"כן. עשית?"  הרמתי את גבה.

"כן. איך את חושבת שהיה?"  היא לקחה ביס מאוכל מגש הצהריים שלה.

"אחלה."  לגמתי לגימה מבקבוק המים שלי, עיני הסתובבו בחדר.  לרוע מזלי, הם נחתו על מרקוס.  הרגשתי את הגרון שלי מתכווץ כשראיתי אותו עוזר לבחורה לקבל את ארוחת הצהריים שלה מהתור, מניח את ידו על מותניה, מחייך.  בלעתי את הגוש בגרון לפני ששמעתי את שי.

"הלו??? שמעת משהו שאמרתי עכשיו?"  שי הניפה את ידה מולי, באלימות.

"מה?"  יצאתי מהמחשבות שלי.

"אמרתי שאמא שלי לוקחת אותי הביתה היום כי יש לי תור לרופא מיד אחרי סיום הלימודים".  היא הביטה בי עצבנית.

"נו בסדר."  נאנחתי לפני שלגמתי לגימה אחרונה מהמים שלי, סיימתי אותו.

שי ואני דיברנו על בית הספר, לפני סוף היום צלצל הפעמון.  התחבקנו כשהיא הלכה למכונית של אמהות.  "תתקשרי פייסטיים מאוחר יותר!"  שמעתי את שי צורחת מחלון הנוסע של אמה, בעודי הנהנתי וציחקקתי.


כשנכנסתי לרכב שלי, שמתי לב למרקוס שוב נכנס לרכב שלו. היום הוא הלך הביתה לבד.  בלי בנות.  מפתיע.

הדלקתי את המכונית, החלפתי את הרדיו, האזנתי למוזיקה כשיצאתי מהחנייה.  הנסיעה הביתה הייתה קצרה.  כשנכנסתי הביתה, אמא שלי השקתה את הגינה המלאה בפרחים.  היא נופפה לי כשחניתי בחניה, ויצאתי מהמכונית.

"הכנתי חטיפים, שם על השולחן. קדימה לשתות."  אמא שלי חייכה אליי כשנכנסתי הביתה.

נכנסתי לבית, הסתכלתי על מבחר הגבינות שעל השולחן לפני שעברתי על פני, עליתי למעלה לחדרי.


שאר היום כלל שיעורי בית ושיחת וידאו עם שי.  דיברנו על בנים חתיכים  בכיתה שלה.  "כל כך הייתי יוצאת איתו. כאילו אני רוצה להתחתן עם הילד הזה."  שי המשיכה לפנטז כשהסתרתי את הצחקוק שלי.

"איכס. אני חייבת ללכת, אמא שלי הכינה ארוחת ערב. אני אדבר איתך אחר כך. אוהבת אותך, ילדה."  שי נאנחה כשהיא ניתקה.

כשהנחתי את הטלפון שלי על השידה, שמתי לב לשעה.  כשהלכתי למטה, הנחתי שהארוחת ערב מוכנה.  אמא שלי הכינה פסטה, שהיתה קלה.  הוצאתי לעצמי קערה כשהתקבלתי לשולחן על ידי אמא שלי וג'קס.

"נחמד מצידך להצטרף אלינו. התקשרתי אליך לפני 15 דקות בערך."  אמא שלי יצאה כפאסיבית-אגרסיבית.

"אה! לא היה לי מושג, לא שמעתי אותך. הייתי בשיחת וידאו עם שי."  התיישבתי, דיברתי בכנות.

"זה בסדר, מתוקה."

שיחת השולחן כללה בעיקר בית הספר ומשרד עורכי הדין החדש, בזמן שבחרתי באוכל שלי, אוכל כמה שיכולתי.


לאחר שהודיתי לאמא שלי על ארוחת הערב, חזרתי למעלה.  הייתי במצב רוח קודר מהרגיל בגלל יום הלימודים שלי, במיוחד בגלל הכיתה הראשונה.

צנחתי על המיטה שלי, בוהה בתקרה שלי בעודי מניחה את ידי על הבטן.  נשמתי נשימות עמוקות, פניתי לדבר אחד שהכי ניחם אותי.  הקריאה הייתה הבריחה שלי מהמציאות.  פתחתי את מגירת השידה שלי והוצאתי ספר רומן רומנטי.  הייתי רומנטיקנית חסרת תקנה.  השתוקקתי למערכת יחסים עלובה בתיכון, אבל ידעתי שאף אחד לא רוצה אותי בצורה כזו.

ככל שהלילה התקדם, קראתי כ-50 עמודים מהספר לפני שכיביתי את מנורת הלילה והלכתי לישון.

Changing himWhere stories live. Discover now