כשחזרתי לחדר אמה וג'יין כבר חיכו לי בכניסה עושות חיקויים של נשיקות, אין שום סיכוי שהן יכלו לפספס את זה, "תודה לאל" ג'יין אומרת, "ממש אדום לך על המצח" אמה מוסיפה ושתיהן צחקו, "יואו, תוכלו לללכת ביחד לנשף" אמה אומרת ומחייכת "ואז שלכל אחת מכן יהיה חבר נוכל לצאת לדייט ביחד" התרגשתי לנוחח המחשבה, "כן זה לא יקרה בקרוב עם הבנים בכיתה הזאת" ג'יין מציינת, "נכון אמה?" היא שואלת אותה, אמה להפתעתי שותקת, "אמה?" אני שואלת, "יש לך משהו לספר לנו?" היא ממשיכה לשתוק, "אם את שותקת אין לך רשות לחפור לנו יותר על הארי סטיילס" ג'יין אומרת לה "טוב בסדר" היא נכנעת, "מי הבר מזל?" אני שואלת, "הוא מהשכבה" היא עונה, "אנחנו צריכות עוד פרטים" ג'יין אומרת "ועסיסיים" אני מוסיפה.
"הוא גבוה, יש לו שיער חום כהה ועיניים חומות יפות"
"גבוה זה טוב" ג'יין אומרת, "דיברתם בכלל?" אני שואלת בסקרנות
"קצת" היא מודה, "מתי הספקתם?" אני שואלת
"ואני חשבתי שאנחנו מתחתנות בעתיד" ג'יין אומרת לה, "בוגדת" היא אומרת בצחוק.
"עזבו את זה עכשיו, דני, איך הייתה הנשיקה?" "מדהימה" אני חוזרת כאילו למתי שזה קרה ונזכרת בחמימות שפתיו על שפתיי.
"התנשקתם צרפתית?" אמה שואלת וג'יין מצחקקת, "לא, נראה לך" אני זורקת עליה כרית וכולנו צוחקות.
בבוקר אמה מראה לנו את הקראש שלה, הוא נראה טוב וקוראים לו נייט, היא אמרה שהיא ראתה אותו הרבה בהפסקות ושהוא חמוד והיא אפילו דיברה איתו קצת והיא טוענת שהיא מתכננת להציע לו לצאת איתה בקרוב, אני שמחה בשבילה, באמת.
מחר אנחנו חוזרים הביתה, כרגע טוב לי בטיול ונחמד, ראיתי את צ'ארלי כמה פעמים בבוקר אבל הוא אפילו לא הסתכל עליי, מוזר...
אני עושה לו שלום, הוא רואה ולא עושה בחזרה, אני בוחרת להתעלם, אני הולכת לאמה וג'יין שנמצאות באמצע שיחה, "תציעי לו היום" ג'יין אומרת לאמה, "אני אשתדל", פתאום אני מרגישה ידיים אוחזות במותניי בעדינות ומחבקות אותי, "היי" טימותי אומר לי, אני משתדלת לא להסמיק, "בוקר טוב" עניתי לו, אמה וג'ייין מסתכלות אחת על השנייה ומחייכות, אני מסתובבת אליו ככה שהראש שלי בגובה החזה שלו והוא מחבק אותי, אני מריחה את הריח הנעים שלו ומסתכלת למעלה על ראשו, הוא מסתכל עליי בחזרה, "היי" אני אומרת לו ומסמיה מעט, "היה כיף אתמול" הוא אומר לי, "אולי נעשה את זה שוב בערב?" הוא שואל אותי בחיוך שובב, "כן" עניתי לו, "סבבה" הוא מחייך, "טוב נתראה בהמשך היום", אנחנו ממשיכים בטיול ואני עושה לצ'ארלי שוב שלום, הוא שוב מתעלם, אולי הוא לא ראה, בכל מקרה הוא מתנהג מוזר, אמרתי לו סליחה והוא אמר לי שהוא הבין, אני לא מבינה מה קרה, המשכנו בטיול.
עברנו דרך היער ודרך סלעים, מעדתי כמה פעמים, טימותי מידי פעם בא קצת לדבר איתי ודיבר גם קצת עם אמה וג'יין, הוא כמה וכמה פעמים עזר לי בטיול שמעדתי והודתי לו, צ'ארלי עשה לי שלום בחזרה סוף סוף לקראת סוף הטיול.
כשישבתי ליד טימותי נרדמתי שוב, קמתי כי הרגשתי במבטו של טימותי מסתכל עליי ישנה, הוא מיד הסמיק והסיט את מבטו, כשהגענו לאזור המגורים טימותי הלך לחברים שלו, עברתי כמעט יום שלם בלי ההצקות של צ'ארלי וזה מאוד נדיר, עזבתי את זה, אולי הוא הבין שנמאס לו להציק לי, וזה בסדר, באמת שכן, זה לא שאני רוצה שהוא יציק לי וידבר איתי, בכלל לא, וזה לא שבאמת דיברנו, בכלל לא, יודעים מה? לא אכפת לי בכלל.
זה היה הלילה האחרון שלנו פה, תכננתי ללכת להתקלח ואחר כך לבוא לחדר של טימותי, הלכתי לכיוון המקלחות וראיתי את צ'ארלי בכיוון הנגדי, לא עשיתי לו שלום הפעם, הוא נתקע בי בכוונה, זהו נמאס לי.
"הכל בסדר?", "כן" הוא עונה וממשיך להתקדם במהירות, "מה הבעיות שלך? אני לא מבינה מה עשיתי? חשבתי שכשאמרתי לך סליחה אז סלחת לי" עכשיו הוא עוצר, "תגידי לי מה לא בסדר איתך" הוא אומר ומתקדם, אני רצה אחריו, זין על המקלחת, "צ'ארלי חכה" הוא עוצר ומסתכל עליי.
"מה עשיתי? אם עששיתי משהו שפגע בך אני מצטערת, לא התכוונתי" אני אומרת ברצינות
"אני ראיתי אתכם" הוא אומר לי, "מה?" אני לא מבינה על מה הוא מדבר
"אני ראיתי אתכם, אותם ואת טימותי, אתמול בלילה" אהה
"אוקי, מה הבעיה?" אני שואלת
"את באמת שואלת? דני את מכירה אותו בכלל?"
"כן" אני עונה ישר וקצת מפקפקת בעצמי, "ואני לא מדבר על צבע אהוב" הוא אומר, אני שותקת, "הוא לא מתאים לך", עכשיו הוא מעצבן.
"אתה לא תחליט בשבילי מי מתאים לי ומי לא, אף אחד לא ייחליט"
"הוא חתיכת צבוע דני, הוא לא מגיע לך"
"אה, כי הוא יפה וחתיך ופופולארי ואני לא?!"
"לא, זה לא מה שאני מתכוון, הוא פשוט מעצבן אותי, לא יודע למה, הוא מעצבן ואת עיוורת שאת לא רואה את זה" הוא מתחיל לעצבן
"אתה פשוט מקנא שאני איתו ויש לי חבר, אני יודעת שהייתה לך חברה, זה יכול לקרות שוב, אבל זה לא אומר שגם לי אסור חבר" אני אומרת ומנסה להרגיע את עצמי.
"מה הקשר, הוא דפוק, הוא לא מתאים לך, אני דואג לך" לא, הוא לא אמר את זה עכשיו.
"אני לא צריכה את הדאגות שלך אוקי, אני ילדה גדולה ואני יכולה לדאוג לעצמי"
"הוא דפוק, בבקשה תקשיבי לי"
"דיי צ'ארלי, תפסיק." אני מתעצבנת שוב, "יודעת מה, אל תקשיבי לי, לא אכפת לי במילא" הוא מרים עליי את הקול שלו, "טוב" אני צועקת ופונה לצד השני.
אני הולכת במהירות לחדר שלי, כלכך מעוצבנת שבאלי לצעוק על מישהו, ואז אני רואה את אמה וג'יין, "מה קרה?" הן רואות שאני על סף בכי.
YOU ARE READING
לב מרחף
Teen Fictionדני עולה לכיתה ט יחד עם חברותיה הטובות ביותר. כבר ביומה הראשונה היא רואה אותו, ילד יפה ומקסים, שהיא מתאהבת בנים, ועוד בנים נוספים לחייה, היא צריכה להחליט החלטות קשות, לבחור בין אהבות ולנצל את היותה נערה. מהר מאוד היא מגלה שזה יכול להיות דבר קשה במי...
