פרק 8

595 36 10
                                    

                              נייתן

אני חי את הפוטבול.לא, ברצינות אני חושב שהפוטבול הוא חלק שאי אפשר להפריד ממני.
הפוטבול אומר הרבה בשבילי.
הוא לא רק משחק אלים,אני מרגיש אני על המגרש.
אני מרגיש כל כך חי.
שחקני הקבוצה נכנסים בצעקות ניצחון אל עבר המלתחות ותאי ההלבשה .
אני מתרומם מעט מהמיטה ובדיוק אז דילן נכנס בדלת.
הוא מתקדם לעברי שחיוך מודבק אל פניו,
"פאקינג ניצחנו." הוא אומר בהתרגשות ונותן מכה לכתף שלי.
אני מחייך בהקלה ובניצחון, זה הניצחון הראשון של העונה ניצחון שלא הייתי חלק ממנו אומנם אבל עדיין ניצחון.
גם דין ואליוט נכנסים לחדר שבו אני נמצא עם חיוכים זחוחים ועם המון זיעה על פרצופם.
" לעזעזל חבל שלא היית,פירקנו להם את התחת!" אומר דין בצעקה ואני מגחך.
"כן הם לא יעזו נראה לי לצאת החוצה עם התוצאה הזאת." מוסיף אליוט.
"כמה ניצחתם?" אני מסתקרן ושואל.
" 10:2" דילן אומר בניצחון ואני מחייך חיוך גאה.
"מה איתך קפ?" אליוט שואל ושלושתם משתתקים בסקרנות.
"אני בסדר סתם פציעה יבשה." אני אומר ומבחין בדילן חושק את שיניו, אני יודע שהוא שונא את זה ובעיקר כועס כי אני משקר ולא מטפל בזה.
אבל הוא לא אומר כלום על זה,השבעתי אותו.
"הבני זונות הפילו אותך בכוונה." דין מסננן ואליוט מהנהן בהסכמה.
הם באמת שיחקו מלוכלך שם, כמעט כל השחקנים התנפלו רק עליי במגרש ולא יכלתי להתמודד עם כולם בבת אחת.
" העיקר שניצחנו," אני אומר בחיוך והאווירה כבר משתנה לקלילה יותר.
"חוגגים את הניצחון בפאטיו." דין מכריז,זו המסורת שלנו כל משחק שאנחנו מנצחים.
הפאטיו הוא הבר הקרוב לקולג' כאן והוא הבר הקבוע שלנו.
אני צריך אלכוהול כדי לחגוג קצת .
"רק נקווה שהמאמן לא יחליט להיות קוץ בתחת." אומר אליוט באנחה.
במשחקים של שנה שעברה, הוא היה מגיע עד לפאטיו ומצלם אותנו שותים אלכוהול בזמן עונת המשחקים.
אחר כך הוא גם העניש אותנו כעוגן, היינו נשארים יותר זמן באימונים ולא היה לנו כמעט זמן פנוי.
הוא נשף לנו בעורף מאז הפעם הראשונה שתפס אותנו שותים ולא נתן לנו לחגוג אפילו ניצחון אחד.
נקווה שהוא לא יחליט להרוס את היום.
" אני חושב שהמאמן בעצמו ילך לחגוג עד מחר." דילן אומר ואני מצחקק.
"תדמיינו רגע את המאמן על הריצפה בדירה שלו שיכור,מסומם מסיגריות עם שלושה בחורות מחופשת לחתולות מעליו." אומר דין ושלושתם פורצים בצחוק
אני נאנח אבל בסוף גם צוחק מעט.
"דין ירדת לפרטי פרטים אה? רוצה לספר לנו משהו?" דילן אומר בשעשוע.
"אף פעם לא הייתי שיכור עם חתולות אבל וואו זו הפנטזיה שלי." אומר דין ואני מגלגל את עיניי בייאוש מהטמבל.
דילן ואליוט מצחקקים מדבריו.
הבעיה עם דין זה שהוא ישיר,ישיר מדי.
דילן שולף את טלפון הנייד שלו מכיסו ומקליד משהו בו, הם שלושתם עדיין לבושים במדי הנבחרת עם הקסדות בידיהם.
כולם נועצים בדילן מבט מסוקרן עד שהוא מרים את עיניו מהטלפון ומבחין בכך.
"הזמנתי את קלואי לפאטיו." הוא מסביר.
"ממש לא כיף איתך כלבלב מאוהב פעם היינו טורפים ביחד." רוטן דין ודילן מצחקק.
"ננעלתי רק עליה." הוא אומר בכנות ודין מתאנח בדרמתיות.
"אתה לא יכול לנטוש אותי," אומר דין מזועזע.
"לא נורא עדיין יש לך את אליוט ונייתן."
"רק נייתן, אליוט נהיה רכיכה עם הסטדונטית שנה ב הזאת." אליוט נותן מרפק בדין שנאנק בכאב,"לא נכון אני עדיין בעיניינים."
"מה שתגיד." מגלגל דין את עיניו ואני מצחקק.
"טוב תסלחו לי אבל אני הולך לעשות שיחות עכשיו,היום אנחנו חוגגים עד שאנחנו מחוקים." מכריז דין ויוצא מהחדר .
אליוט מתהלך אחריו ודילן מתקדם אל עבר הדלת גם הוא.
כאשר דין ואליוט כבר לא בקרבת החדר הוא זוקף אצבע באוויר," תזהר ממני בולדוג אם אתה פוגע בעצמך אני אפגע בך." הוא מאיים ואני מהנהן.
אני יודע שהוא דואג אבל אין לי ברירה אחרת אני לא יכול להיות מסופסל העונה.
כעבור כמה דקות אחד מהפרמדקים נכנס אל החדר בו אני נמצא והוא נעמד ממול המיטה,"איך הרגל?" הוא שואל.
"היא בסדר, עובדת מצויין." אני אומר את ההפך הגמור ממה שהרגל שלי מרגישה באמת.
היא על הפנים ועובדת בקושי.
"אנחנו חשבנו לבצע בדיקות רנטגן כדי לבדוק שלא נגרם נזק..אתה בטוח שהמצב טוב?"
לא.
"כן בטוח." אני משיב.
הוא מהנהן בהבנה,"טוב אז אתה משוחרר" הוא אומר לבסוף ואני מודה לו.
הוא יוצא מהחדר ואני משחרר אוויר בכאב,הפציעה הזאת באמת תהרוג אותי בסוף.
אני מנסה להתרומם מהמיטה הנוחה ולקום על רגליי אבל נכשל בזה וקורס על המיטה שוב.
אני נוהם בתסכול ומנסה שוב.
אני סוף סוף מצליח לעמוד מבלי ליפול ומסה לעשות את דרכי אל עבר תאי ההלבשה.
החבר'ה כבר כמעט סיימו להחליף לבגדיהם וכולם נועצים את מבטם בי שמבחינים בי.
"קפ אתה בסדר?" שואל נבו ואני שולח לעברו הנהון קצר.
אני כמעט ולא יכול לדבר בגלל רמות הכאב שעוברות בגופי.
"כל הכבוד שיחקתם אותה במגרש." אני אומר בגאווה לעבר השחקנים שעתה מריעים.
זה הניצחון הכי מתוק שהיה לי מזה זמן מה במיוחד אחרי כמות ההפסדים שלנו העונה הנוכחית.
אני צולע אל עבר הלוקר שלי ושולף ממנו טי שרט רחבה לבנה וגינס כחול.
אני מחליף בזריזות את מדי הקבוצה וסוגר את הלוקר בטריקה .
אני פותח את טלפון הנייד שלי ושולח הודעה לאוליביה.
נתראה בפאטיו.
ככה אתה מזמין בחורה לדייט ?
אני מגחך לעצמי, אה זה דייט עכשיו ? אני מקניט
לא זו התערבות. היא משיבה .
ואני יכול לראות אותה מעוותת את פרצופה בכעס
הייתי מופתע שאוליביה באה אליי היום , היא הבן אדם האחרון שציפיתי לראות .
ומשום מה מולה הייתי חלש כל כך ופלטתי את מה שעבר עליי בתקופה האחרונה.
אני לא כזה חלש ופגיע אבל היא משנה את כל חוקי המשחק.
אני סומך עליה ואני אפילו לא יודע למה.
עכשיו אני כבר לא בטוח שאני מתרגש רק מהניצחון במשחק,
אני מחכה רק לראות אותה שוב,את השיער החום הגלי שלה מתנופף ברוח,את עיניה הירוקות נוצצות בכעס וריח הבושם המתוק שהוא רק שלה.
הבחורה הזאת הפילה אותי,
ונפלתי כל כך חזק.

my betting [1]Tahanan ng mga kuwento. Tumuklas ngayon