"למה אתה מחכה?" שאלה בלטריקס. "הרוג אותו!"
"ידעתי שלילד אין עמוד שדרה לזה." התפרץ גרייבק.
"קדימה, דראקו! עכשיו!"
גרונו של דראקו התכווץ והוא התחיל להוריד את שרביטו.
"לא." נשמע קול וכולם הסתובבו לראות את סנייפ. דראקו נשם לרווחה וזז הצידה, מפנה לו מקום.
"סוורוס. בבקשה." דמבלדור דיבר, קולו רך.
סנייפ חלף על פני דראקו והרים את שרביטו למעלה. "אבדה קדברה."
קרן אור ירוקה נורתה מהשרביט של סנייפ ופגעה בדמבלדור ישר בחזה. דמבלדור מעד ונפל מהמגדל. אוכלי המוות סביבו הריעו ודראקו עמד בהלם. בלטריקס הלכה למרפסת וירתה סימן אפל אל השמיים. דראקו נרתע כשהסימן האפל שלו הגיב, זע ונשרף מתחת לעורו.
האחרים מיהרו לצאת מהדלת מהדלת בזמן שדראקו לא הצליח לגרום לרגליו לזוז. הוא בהה בנקודה שבה היה דמבלדור, אימה והלם נטמעים בו עמוק ומעמידים אותו במקום. סנייפ עצר ליד הדלת ופנה אל דראקו.
"אנחנו חייבים לעזוב. ממש עכשיו."
דראקו לא זז. "אני לא יכול..."
סנייפ לא נתן לו לסיים. פשוט תפס את זרועו ומשך אותו החוצה מהדלת.
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•
הארי אפילו לא הצליח לצרוח. כל מה שהוא יכול היה לעשות זה לצפות באימה בדמבלדור נופל מהמגדל. הוא היה מודע רק מעט לכישוף שהתפוגג ממנו אבל הוא אפילו לא זז. הוא לא האמין. היו לו כל כך הרבה שאלות. מה דראקו עשה כאן? למה הוא התכוון במשימה? איזה נסיונות? מה אוכלי המוות עושים בהוגוורטס? למה סנייפ הרג את דמבלדור?
הוא לא התכוון לקבל תשובה בעמידה. הוא הסתובב בדיוק בזמן כדי לראות את סנייפ ודראקו רצים מהדלת. הארי הלך אחריהם. הוא יכול היה לשמוע צעקות וצרחות מלפנים ודברים נשברים. ברגע שהגיע לתחתית המדרגות, הוא לא יכול היה לראות יותר את דראקו וסנייפ, אז הוא פשוט עקב אחרי הקולות של הדברים שנשברים. הוא רץ על פני האולם הגדול שהיה מבולגן ויצא מהדלתות לעבר הבקתה של האגריד. מלפנים, הוא היה יכול לראות את אוכלי המוות ממהרים במורד הגבעה. בלטריקס צחקה בצורה מטורפת והארי הרגיש פרץ של כעס על הקול. הוא רץ מהר יותר.
דראקו נגרר על ידי סנייפ והוא רצה לצעוק אליו. אבל, הוא לא יכול. אף אחד לא יכול לגלות שאכפת לו מדראקו. אז במקום זאת, הוא כיוון את שרביטו לעבר סנייפ ואמר כישוף. המטרה של הארי הייתה כבויה והקסם החמיץ. סנייפ הסתובב וכיוון את שרביטו לעבר הארי. הארי זרק עוד לחשים אבל סנייפ פשוט חסם אותם.
"הילחם בחזרה, פחדן!" הארי צעק. "תילחם בחזרה!"
לחש פגע בחזהו והוא נפל על גבו. הוא קם על רגליו במהירות וראה שבלטריקס היא זאת שכיוונה את שרביטה אליו עכשיו.
"לא, הוא בשביל אדון האופל." נהם סנייפ לעבר בלטריקס. סנייפ דחף את דראקו לזרועותיה של בלטריקס. "קח אותו ולך. אני אטפל בזה."
דראקו הסתכל על הארי, פחד נוצץ בעיניו. הארי כמעט רץ אליו, אבל סנייפ חסם את דרכו.
"אל תעשה." אמר סנייפ, נמוך מספיק ככה שרק הארי יכול היה לשמוע אותו.
הארי הביט מעבר לכתפו ויכל רק לראות איך דראקו נגרר. הוא לא יכול היה לתת להם שום סיבה לפגוע בו. שניהם לא הצליחו לצאת מזה ביחד.
הארי הפנה את עיניו לסנייפ. "איך יכולת?"
"לא הייתה לי ברירה."
"הוא בטח בך!" הארי זרק עוד כישוף שסנייפ חסם בקלות. "פחדן!"
הארי הטיל את הכישוף שכמעט הרג את דראקו בתא השירותים אבל סנייפ שוב התחמק. "אתה מעז להשתמש בכישוף שלי נגדי? אני הנסיך חצוי הדם."
זה היה הדבר האחרון שהארי זכר לפני שסנייפ עילף אותו.
YOU ARE READING
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם
Fanfiction"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב הש...
