כשהארי ראה את דראקו למחרת בבוקר לפני שהם יצאו לארוחת הבוקר, הארי התקשה לשמור על מזגו. הוא התכוון לשאול אותו למה הוא מתכוון בלהציל אותו, אבל כשראה את דראקו, כל מה שהוא יכול היה לחשוב עליו היה כמה טמבל הוא היה אתמול בלילה.
"למה אתה אף פעם לא יכול לעשות משהו קל?" הארי נהם, לחייו האדימו מתסכול.
דראקו שילב את ידיו. "אני לא יודע למה אתה מתכוון."
"אני כל כך מנסה להניע את הקשר הזה קדימה ואתה ממשיך לדחוף אותנו אחורה!"
"אולי אתה צריך לקלוט את הרמז."
הארי נהם. "נמאס לי מהשטויות שלך. אני יודע שאכפת לך ממני אבל אתה מסרב להכיר בקשר שלנו. אני שומר עלינו בסוד אבל אתה לא מתייחס אליי כמו אל חבר!"
"זה בא ממך." דראקו התפרץ. "ממש ריגלת אחרי אתמול, מה שמראה שאתה לא סומך עליי בכלל!"
"אני כן סומך עלייך! אני סומך עלייך מספיק כדי לא לשאול שום שאלה על מה שעשית שם."
"בכל מקרה אתה לא תהיה בעמדה לשאול שאלות כלשהן."
"אני סומך עלייך. אתה סומך עליי?"
"למה שתשאל את זה בכלל?"
"כי," אמר הארי, מתוסכל. "אתה לא מתנהג ככה. אני אפילו לא בטוח אם היית נשאר אם הייתי מבקש ממך להישאר."
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•
דראקו בהה בהארי בהלם כשריגוש של פאניקה עבר בו. הארי באמת חשב ככה? אחרי הכל? "בוודאי שאעשה זאת."
"לא יזיק לך להראות את זה מידי פעם."
דראקו נשם נשימה עמוקה. "אתה צודק. אני מצטער, בסדר? זה רק ש..." הוא נאבק למצוא את המילים. "אני...אני מפחד להיקשר יותר מידי. אני יודע איך זה ייגמר ואם אני מרשה לעצמי להיות פגיע אז רק אפגע."
"מי אמר שזה צריך להיגמר?"
"אני לא ראוי לך, הארי. ויום אחד, גם אתה תראה את זה."
"זה לא נכון -"
"אתה אדיב ואמיץ ואתה בחור טוב בסך הכל. אני..."
"כל הדברים האלה ועוד."
דראקו הניד בראשו. "לא. אני רק הבריון. לא מגיע לי להיות מאושר כמו שאני."
"אם אתה כל כך בטוח לגבי זה אז תחשוב על זה ככה." הארי חפן את לחייו. "אתה משמח אותי ומגיע לי להיות מאושר."
"מגיע לך, אבל..."
"לא אבל. גם לך מגיע להיות שמח אבל אם אתה לא מוכן לקבל את זה אז אני מקווה שהאושר שלי יספיק כדי לגרום לך להפסיק להיות משוגע."
"אני לא חושב שזה אפשרי."
הארי צחק והאבן בחזהו של דראקו נפלה.
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•
הארי החליט שהוא צריך להתחיל לעבוד על השגת הזיכרון מסלגהורן. עברו כמה שבועות וחופשת פסחא. הוא חיכה מספיק זמן. לפחות, הפעם היה לו רעיון. הוא שמר את שיקוי המזל ליום גשום אבל הבין שזה הדבר המושלם להשתמש בו כדי לגרום לסלגהורן לוותר על הזיכרון הזה.
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•
אחרי יום ארוך של לימודים, דראקו תכנן להירגע עם החבר שלו, אבל הוא לא היה במעונות שלהם. דראקו החליט שהוא יכול לעבוד על שיעורי הבית שלו. סוף סוף הוא נמצא באותו מצב עם שאר התלמידים בכיתות ועשה את דרכו למקומו הראוי לראש הצמרת(לפחות בסלית'רין).
הוא לא ידע כמה זמן הוא עבד כשהארי סוף סוף נכנס דרך הדלת. הוא החזיק בקבוקון ובתוכו משהו מסתחרר וכחול. הוא חייך ובא להתיישב ליד דראקו על הספה.
"היי, אהוב." הוא אמר ונישק אותו על לחיו.
דראקו הרים גבה. "יש לך מצב רוח טוב."
"מה אני יכול להגיד, היה לי הרבה מזל היום." הוא חייך בצורה שדראקו היה בטוח שיש בדיחה בדבריו.
"נכון...אז מה יש לך בבקבוקון?"
"אחד הזכרונות של סלגהורן."
בדרך כלל, דראקו היה שואל. זה היה אחד הדברים שצריכים הֶקשר, אבל משום מה הוא לא שאל.
"איך עבר עלייך היום?" שאל הארי.
"היה לי יותר טוב." אמר דראקו והפתיע את עצמו בכנותו.
"למה אתה לא מספר לי על זה?"
ודראקו עשה זאת. "פשוט הייתי לחוץ בשבועות האחרונים. פנסי בטוחה שקורה ביננו משהו ושמרה עלינו עין מקרוב. ואז יש את סנייפ..." דראקו השתתק. הוא הרגיש מוזר מבפנים. הוא הרגיש שהוא צריך לספר להארי הכל אבל הוא גם ידע שהוא לא רוצה. לפחות עדיין לא.
"מה עם סנייפ?" הארי ביקש שימשיך.
דראקו הביט בעיניו הירוקות האמרלד היפות ולא הצליח לחשוב על שום סיבה לא לספר לו. "סנייפ היה זה שאיים עליי. הוא חבר של ההורים שלי והוא יכל פשוט לספר להם שאנחנו יוצאים."
הארי הבין. "כן, זה הגיוני."
אי הנוחות בבטן של דראקו גברה. הוא היה צריך לצאת משם. "אני צריך ללכת להתקלח." הוא עמד.
"בסדר." גם הארי קם ונישק אותו. "אני הולך לישון."
דראקו הנהן והלך לכיוון חדר האמבטיה. הלב שלו הלם בחזה שלו אבל המוח שלו התקשה להבין את הסיבה. כל מה שהוא ידע בוודאות זה שהוא צריך להתקלח ממש הרבה זמן ולוודא שברגע שיגיע לחדר שלו, הארי יישן.
YOU ARE READING
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם
Fanfiction"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב הש...
