My Dream💭

פרק 45

הפרק הבא יכיל ניסיון אונס. מי שלא מעוניין שיעביר

נ.מ אמה
היום אני ורום נפגשים. נפגשים לפעם אחרונה. נפגשים כדי להיפרד. רום הרי לא יודע את זה. אני לא יודעת איך הוא יגיב או מה הוא יחשוב על זה. כמו שכבר אמרתי הקשר שלנו לא ברור. אני לא מבינה באמת מה הוא חושב עליי ולאיפה הוא מכוון. כל פעם שנפתחתי בפניו מעט ודיברתי איתו הוא לא כל כך הגיב. כשדיברתי על הרגשות שלי הוא העביר בשניות את הנושא. לא ידעתי מה הוא מרגיש באמת. גם השיחות ביננו היו על הכל וכלום. הרגשתי לפעמים שהוא לא איתי אבל הוא מוכרח. שהוא בא למטרה מסוימת או שהקשר הזה נטו בשביל להעסיק אותו ולא מעבר.לא ידעתי אם היו לו חברים ואיך הוא מתנהג כלפי אנשים אחרים. זה הפחיד אותי. החלטתי לסיים את הקשר מהמקום שהוא לא צפוי ולא מובן. למרות כל מה שהרגשתי החלטתי שאני אהיה חייבת למצות את הערב הזה. הייתי חייבת להוציא ממנו עד הטיפה האחרונה. אני לא יודעת אם רום יהיה חסר לי אבל ברגע שהוא יהפוך להיות מהעבר שלי אני יודעת שלא אוכל להחזיר אותו לאחור. החלטנו לשבת באיזה מועדון ולדבר מעט. לכאורה כמו בילוי רגיל ונורמטיבי. התקלחתי והתלבשתי יפה. פיזרתי את שערי ולבשתי נעליים יפות. אף פעם לא ידעתי מה הסטנדרט של מועדונים. כל אחד לבוש אחרת. יש כאלו שחושבים שהמקום הוא כמו בית זונות מתלבשים איך שבאלהם ויש כאלה שלבושים כאילו זרקו אותם מהרחוב. תמיד עניין אותי לפי מה אנשים היו מתלבשים. לפי המצב רוח שלהם או לפי המעמד שלהם. אני הייתי מתלבשת לפי מה שהייתי מרגישה באותו רגע. הסתכלתי כל השעון וראיתי שהשעה הורתה על שמונה וחצי. הזמנתי לי מונית וכאשר היא הגיעה יצאתי מכיוון ביתי. נכנסתי למונית וכשהגעתי למקום הרצוי שילמתי לנהג ואמרתי לו מילת תודה. עמדתי בכניסת המועדון וחיפשתי את רום. התקשרתי אליו הוא לא ענה. החלטתי לחכות לו בפנים. נכנסתי למועדון וראיתי אותו מתיישב שם ושותה משקה שנראה שהשפיע עליו. רום לא היה נראה שיכור אך הוא לא היה נראה גם במיטבו. ישבתי לידו "היי" אמרתי לו "היי אמה מה נשמע?" הוא שאל והפגין רצינות "סבבה מה איתך?" שאלתי "לא יכול להיות יותר טוב מזה" צחקתי מהמשפט שלו והוא גם מעט. ישבתי למולו והוא התחיל לדבר, כרגיל. הוא דיבר על הכל. כל מה שעלה לו בראש ואני הנהנתי למשמע דבריו. היה לו ידע רב. זה מה שתמיד עניין אותי בו, אבל לא מספיק. הוא הציע לי משקה אך סירבתי וישבנו ודיברנו עוד קצת. "אני שניה הולכת להתפנות" אמרתי לו והוא הנהן. התפנתי חזרתי מכיוון השירותים לעבר הבר. המקום היה סוער. אני ניסיתי לעבור בין כמה אנשים ואז אחד מהם עצר אותי. הוא היה נראה טוב. היה לו שיער שטני ועיניים שחורות. "היי לך" הוא אמר "היי" אמרתי בבישנות. "אני חייבת לזוז, סלח לי" אמרתי לו והתכוונתי לזוז. " רגע איך קוראים לך?" הוא שאל. הוא היה נראה חמוד. בגיל שמונה עשרה בערך. "אמה" אמרתי לו. לפתע ראיתי את רום מולו. הוא עמד ואמר לו "תקשיב גבר היא שלי כדאי לך לשמור מרחק" לא הבנתי מאיפה יצא מרום כזה דבר. ממתי הוא מדבר או מתנהג ככה. "רום הכל בסדר" אמרתי ונגעתי בזרועו. הוא העיף אותה ואמר "הייתי רציני עוד פעם אחת ולא כדאי לך לפגוש את הצד השני שלי" הוא אמר והייתי די בהלם. לא ידעתי על איזה צד הוא מדבר ואני די בטוחה שלא באלי לדעת. דבר אחד היה לי ברור. שאני חייבת להתרחק מרום ומהר. רום לקח את ידי לכיוון הרחבה. הוא משך אותו לכיוונו והצמיד אותו אליי "רום מה קורה?" שאלתי אותו "אף אחד לא צריך לגעת בך חוץ ממני" הוא אמר והרגשתי לא בנוח. המשפטים שלו גרמו לי להילחץ. "רום אתה יכול לשחרר אותי?" שאלתי אותו "לא" הוא אמר בתקיפות והתחלתי לפחד. קולו היה חזק ומעורר פחד. "רום זה לא נעים לי, תעזוב אותי בבקשה" אמרתי לו והוא הצמיד אותי אליו. הוא הרים את סנטרי ופשוט נישק אותי. הייתי מזועזעת באותו רגע. לא ציפיתי שזה יקרה. הוא לקח אותי והרים אותי. אני ניסיתי להתנתק ממנו אבל לא הצלחתי. כאשר הצלחתי להתנתק מפיו הסתכלתי עליו וראיתי את עיניי המסתכלות עליי מוזר. זה הרגיש לא טוב. רציתי לרדת ממנו כמה שיותר מהר וללכת הביתה. "רום תעזוב אותי!" אמרתי בקול אבל הוא התעלם ונשא אותי ואותו לכיון השירותים. הוא נשק את צווארי בכוח וזה לא היה נעים. ניסיתי להרביץ לו אבל זה לא עבד. הוא הגיע לשירותים ולא שיחרר או עזב. הרגשתי שאני מתחילה להיות בהתקף חרדה. שמשהו הולך לקרוס עליי. שאני הולכת עוד שניה ליפול. הוא הוריד אותי וזרק אותי לתוך תא. הוא התקדם אלי והחזיק אותי בזרועותיו. אני ניסיתי להשתחרר ממנו אך הוא לא נתן. הכל היה נראלי חשוך. הרגשתי שאני הולכת להתעלף. בשארית כוחותי צעקתי לעזרה. למישהו. שניה לפני שנפלתי אני זוכרת שמשהו העיף את רום והחזיק אותי.

×××

נ.מ דניאל
הייתי עייף ומותש. את רוב היום ניסיתי להעביר במכון אגרוף. הייתי חייב לשחרר אנרגיות אבל זה לא עזר. החלטתי ללכת למועדון קרוב ולהיות שם. הרגשתי שאני חייב לפרוק את העצבים שלי איפשהו. הגעתי בשעה די מאוחרת לשם וביקשתי מהברמן משקה. שתיתי את כל תכולתו וישבתי על אחד מכיסאות הבר. צפיתי באנשים. היו הרבה זונות שלא התחשק לי לראות וגם כל מיני אנשים. הייתי בתוך בועה משל עצמי. כמו תמיד. נפלתי לתוך מלא מחשבות עצומות שלא היה לי כוח אליהן. שתיתי הרבה אך השתיה לא באמת השפיע עליי. הייתי פיקחי יותר ממה שהייתי כל היום. לאחר כמה זמן הרגשתי שיש לי להתפנות והלכתי לכיוון השירותים. התכוונתי להיכנס לתוכם אך שמעתי צעקות. התקדמתי לכיוונם והקול שלהם היה נשמע לי מוכר. התקדמתי בריצה ופתחתי כל תא ותא עד שראיתי גבר אוחז באישה. העפתי אותו משם ומיהרתי להחזיק את אותה אישה. ראיתי שזאת הייתה אמה. עיניי נפערו ורק רציתי לכסח את אותו בן זונה. הלכתי לעברו והתחלתי לכסח אותו.את כל העצבים שלי הוצאתי עליו. והיה יותר מדי. הורדתי לו את האף והכנסתי לו מכה לעין שלא מביישת שום מתאגרף. לאחר שבדקתי שנוזל מספיק דם מגופו החזקתי את אמה לחיקי והרמתי אותה בזרועותיי. לקחתי אותה איתי לכיוון הג'יפ והנחתי אותה במקומה. נסעתי כל הדרך לביתי תוך כדי שאני בודק שהיא בסדר וכשהגעתי הרמתי אותה לכיוון מיטתי. הלכתי ושמתי לידה כוס מים. שכבתי לידה וליטפתי את פניה. פניה היפות שכל כך התגעגתי. קירבתי אותה אליי ושמתי את ראשה על חזי. היא הייתה נראת שקועה בשינה. הרגשתי את קצב נשימות ליבה וידעתי שהיא ישנה. חיכיתי שתפתח את עינייה. רציתי לשמוע אותה. את כל מה שהיה לה לומר. רציתי לדעת מה פספסתי בזמן שלא היינו ביחד. ריחה היה משגע והזכיר לי נשכחות. רציתי רק להריח אותו שוב ושוב. לפתע היא התחילה לדבר מעט. היא גמגמה חצאי מילים ואמרה כל מיני דברים. "הצילו" "לא" "תעזוב אותי". היא הייתה נראת לכודה בתוך סיוט וניסיתי להעיר אותה. גופה היה מיוזע וכאשר היא פתחה במהירות את עינייה חיבקתי אותה. היא נשמה נשימות עמוקות והבאתי לה את המים. היא לקחה אותם מידי והתחילה לבכות. היא בכתה בתוך חזי יבבות שיכולתי למות בשביל שזה יעלם. היא הייתה כל כך פגיעה ומפוחדת. בחנתי את גופה וראיתי את הנשיקות האגרסיביות שהוא עשה לה. את סימניה הסגולים על יריכה. ובכל זאת היא הייתה עדיין הבן אדם הכי יפה שפגשתי בכל חיי. "אני פה נסיכה, אל תפחדי " אמרתי לה והיא לאט לאט התאפסה על עצמה. היא לגמה עוד קצת מכוסה והסתכלה עליי בתחינה. "בבקשה תגיד לי שהוא לא עשה את זה, בבקשה!" היא אמרה והסתכלה עלי. "הוא לא נסיכה, הייתי שם לפני שזה קרה" אמרתי וליטפתי את פניה. מחיתי את דמעותיה והסתכלתי על עינייה. "איך את מרגישה?" שאלתי אותה. "גרוע, אבל עכשיו יותר טוב" היא אמרה והנהנתי לעברה. "לכי לישון מלאכית, את עייפה" אמרתי לה והיא הנהנה. באתי לקום ללכת לישון בספה כדי שלא תרגיש אי נוחות שאני לצידה. היא תפסה בידי והסתכלתי עליה "תישאר, אני מפחדת" היא אמרה ואני הרגשתי את ליבי עושה סלטות באוויר מהחלק הראשון של המשפט. נשארתי לידה והיא שמה את ראשה על חזי. עטפתי אותה ונרדמתי לשינה. שינה טובה ועמוקה שלא הייתה הרבה זמן.

אהבתם את הפרק?אשמח אם תגיבו ותתנו כוכב☆. התגובות שלכם בהחלט חשובות ומשמעותיות לי להמשך הספר. אוהבת אתכם וכבר מצפה לחלק הבא♡