My Dream💭

פרק 39

לאחר כמה זמן נשמעה דפיקה בדלת וקמתי לפתוח אותה.

לא האמנתי שזה הוא. איך הוא מעז להראות את פרצופו מולי. איך הוא מעז לדפוק עוד על דלת ביתה. "דניאל מה אתה עושה פה?" שאלתי בזעם "בא לראות את חברה שלי, ואתה?" הוא שאל בחוצפה. "אז כדי שתסתובב ותעוף לי מהפנים" אמרתי לו "אני לא חושב" הוא אמר ובא להיכנס אך חסמתי לו את דרכו "עומר זוז" הוא אמר "אני לא חושב שכדאי לך להיכנס " אמרתי לו "למה?" הוא שאל "דבר ראשון היא ישנה ודבר שני היא לא רוצה לראות אותך" אמרתי לו "ולמה אתה חושב שזה מעניין אותי?" הוא שאל "כי אם נשארה לך עוד טיפת הבנה במוח הדפוק שלך כדי שתפנים את זה" אמרתי לו. כשאני נהיה עצבני לא כדאי להתעסק אותי. אולי אני לא נראה כזה אבל התמודדתי עם הרבה דברים בעברי שהגיע הזמן שאנשים יתחילו להבין את זה. "עומר אני לא חושב שאתה נמצא במקום שאתה יכול להטיף לי מוסר" הוא אמר "אני דווקא חושב שכן וכדאי שתתחיל לשחרר" "לא יקרה" הוא אמר ובא להעיף אותי אך לא נתתי לו. "עומר אם לא תזוז אני אאלץ להשתמש בכוח ואתה די יודע שכדאי לך לזוז עכשיו" ידעתי שהוא חזק ולכן החלטתי להשתמש בשיטה אחרת כדאי להכניס אותו לפרופורציות. "דניאל בוא תשב לידי שניה" אמרתי לו. הוא היסס. "דניאל בוא" אמרתי לו וישבתי לצד הספה. הוא התיישב לצידי "דניאל אני יודע שאתה נמצא כרגע בסערת רגשות וגם אמה אבל חושב שכרגע זה לא הזמן והרגע הנכון לדבר איתה.כל מה שתגיד לה כרגע לא יוסיף ואפילו יעשה יותר גרוע לקשר שלכם, לכן אני מציע לך להירגע מעט כרגע ולחשוב יותר בצלילות דעת. כשאמה תרצה לדבר איתך אני יודע שהיא תמצא את הזמן הנכון לעשות את זה, כרגע תניח לה בבקשה. בשבילה ובעיקר בשבילך" סיימתי את דברי וראיתי אותו מעכל את מה שאמרתי. לאחר כמה רגעים ולאחר מכן קם. הוא התכוון לצאת מהדלת אך לפני שיצא אמר "תשמור עליה עומר" ואני הנהתי לעברו. הוא סגר את הדלת ויצא. התעסקתי קצת בטלפון ולאחר זמן מה נשמעה דפיקה בדלת. פתחתי אותה וראיתי את אמא של אמה בדלת. "היי רייצל" "היי עומר מה שלומך?" היא שאלה ועניתי לה בחיוב. "אמה ישנה?" היא שאלה "כן, לקחתי אותה לארוחה ולאחר מכן היא הייתה עייפה אז החזרתי אותה הביתה" "תודה עומר זה ממש נחמד מצידך" "הכבוד הוא לי" אמרתי והתכוונתי ללכת לכיוון הדלת. "עומר?" היא שאלה והסתובבתי "כן" עניתי "רק רציתי להגיד לך תודה על כל מה שעשית עבור אמה, כל מה שהיא חוותה לא פשוט והיית לצידה" "אין על מה רייצל, אני שמח על כך" היא חייכה לעברי ואמרתי לה להתראות. היא אמרה בחזרה ויצאתי מביתה של אמה. יותר שלו ורגוע ממה שהייתי לפני כן.

×××

נ.מ אמה
עברו כמעט 3 שבועות. 3 שבועות מאז הלב שלי התרסק. מאז שלא הצלחתי כל כך לתפקד יותר. אני יותר חזקה ממה שהייתי אך לא ממש. הייתי מתוסכלת ומבואסת. כבר שלושה שבועות שאני מדחיקה ומנסה להתמודד עם המציאות. אבל היא כואבת וקשה מדי. עומר הציע לי כבר כמה ימים ללכת למועדון כלשהו לנערים בגילנו שהוא מפנטז עליו. הוא אמר שאם אני אסכים גם דין יבוא והם יהיהו דבוקים אליי. הסכמתי כי ראיתי עד כמה עומר רוצה לצאת. מאז מה שקרה הוא לא יצא כי הוא היה לידי כל הזמן. הוא שמר עלי ולא עזב אותי. אני מודה לו על כך ולא רציתי לאכזב אותו. עומר בא לביתי להלביש אותי וכשהוא נכנס לביתי הוא הביא לי שמלה שקנה עבורי. חייכתי וחיבקתי אותו. עומר תמיד קונה לי שמלות שמחמיאות לי ויודע בדיוק מה אני אוהב. לבשתי אותה והתמוגגתי מיופיה על גופי
(להלן השמלה:)